לאחר שסיימתי את the legend of zelda: twilight princess התחבטתי בשאלה הגורלית: מה יותר טוב? ocarina of time או twilight princess?
האמת... שלא. את התשובה שלי ידעתי כבר מאמצע המשחק. ocadrina of time טוב יותר. יש לו קסם מיוחד שקשה לי להצביע עליו. הוא מעניין, מרתק, כיפי ומה לא? בעצם כמעט כל מה שtwilight princess הוא לא. את ocarina of time סיימתי לפחות 10 פעמים. את twilight princess אני בקושי מסוגל לשחק בו בפעם שניה כי הוא משעמם. הוא הולך בקצב איטי מידי ולא תמיד עושה דברים בצורה נכונה. אז נכון שמבחינת משחקיות הוא טוב יותר. יש בו יותר תרגילי לחימה ואפשרות להפוך לזאב וכו... אבל בכל זאת משהו חסר. נתחיל בזה שהמפה הורסת. גם בocarina of time יש מפה אבל שם משום מה שמתי לב יותר לנופים של המשחק. בtwilight princess מצאתי את עצמי לעיתים קרובות מסתכל רק על המפה והולך מה שנקרא "על עיוור". הדבר גרם לי לפספס חלק גדול מהנופים.
החלק עם הפורטלים גם הורס. בocarina of time היו רק 6 (אם אני זוכר נכון) נקודות שיכולנו לשגר אליהם את עצמינו ולכן נאלצנו להשתמש לעיתים קרובות בסוסתנו האהובה אפונה בכדי להגיע ממקום למקום. בtwilight princess כמעט שלא השתמשתי בסוסה. הפורטלים מצויים כמעט בכל מקום במשחק כך שפשוט שיגרתי את עצמי ממקום למקום ובעצם פיספסתי את הכיף האמיתי שבשיטוט בעולם.
כנראה שמה שהמפתחים שכחו זה שאחד הדברים הכיפיים במשחקים של זלדה זו האפשרות לשוטט בעולם בצורה חופשית. אז נכון שאפשר לעשות את זה במשחק אבל זה פשוט לא נחוץ. נסו לדמיין את shadow of the colossus אם הייתם יכולים בשוט לשגר את עצמכם אל הבוס במקום לדהור אליו על הסוס דרך הנופים המדהימים של המשחק. אני מניח שאם הייתם יכולים לבחור אז כנראה שהרוב היו בוחרים לשגר את עצמם במקום לדהור בין הנופים אף על פי שהדהירה עצמה היא חלק מהמשחק. הסיבה היא שאני לפחות וכנראה גם רבים אחרים פשוט מנסים לסיים את המשחק ולאו דווקה לחקור אותו (אף על פי שיש לא מעט אנשים שמעדיפים לחקור את המשחק על פני לסיים אותו). אז בשביל לשמור על האיזון הזה, המשחק היה צריך להיות כזה שאני צריך לחקור אותו על מנת לסיים אותו ולא בצורה שבה אני יכול פשוט להימנע מהחקירה וישר לגשת לקו העלילתי. זה לא מעניין ככה וזה פשוט מוריד מהמשחק את כל הקסם. אז בטח הרבה יגידו לי: אז מה אתה רוצה? לך תחקור אותו ואז תסיים אותו. אבל אצלי זה לא ככה. בשביל לחקור את המשחק אז המשחק צריך לכפות את זה עליי. ככה זה אצלי. אני לא חוקר משחקים ולא נוהג להפוך כל אבן במשחק רק בכדי לחפש איזה חפץ מסתורי שאולי הוחבא שם. אבל בהחלט הייתי עושה את זה אם המשחק היה כופה עליי לעשות את זה, ואז זה היה הרבה יותר מעניין.
טוב, אז חפרתי די. זו כמובן הדעה שלי והייתי מעוניין גם לשמוע על הדעה שלכם.
אז מה אתם אומרים?

בסה"כ TP הוא טוב יותר. אחרי שאני משחק בו בפעם השניה והציפיות שלי שואפות ל-0 אני פתאום נהנה ממנו הרבה יותר מבפעם הראשונה ששחקתי בו. אבל מצד שני OOT הוא הרבה יותר חדשני לתקופתו, והשאיר אותי בפה פעור בפעם הראשונה שעברתי את המשחק (ודוקא בו, בפעם השניה הוא היה פחות טוב).

אין מה לעשות, בתור משחק, ברור ש-TP הוא טוב יותר. אבל אני חושש כי אני נאלץ להכריע פה על פי חדשנות ומידת הכיף שהיתה לי מהמשחק בפעם הראשונה ששחקתי בו, ולפי זה אני מכריז על OOT כמשחק הזלדה התלת-מימדי הטוב ביותר. אבל אני חייב להודות, שאחרי שמשחקים ב-TP פעם נוספת עם ציפיות בתחתית, הוא פתאום נהיה הרבה יותר מהנה .

שיחקתי בOOT בפעם הראשונה בVC.
לא היה משהו. אהבתי את TP הרבה יותר.

פעם ראשונה ששיחקתי באוקרינה אוף טיים הייתה ב2003, 5 שנים אחרי שהוא יצא. באותה תקופה הוא כבר לא היה חדשני ונוצץ כמו ב98 כשהוא יצא. ובכל זאת הוא הפך מיד למשחק האהוב עליי בכל הזמנים. אז נכון שמבחינת אפשרויות, בtwilight princess יש יותר. יותר מהלכים, יותר חפצים ועולם גדול יותר. אבל אוקרינה אוף טיים עדיין עשה עליי רושם חזק יותר. אולי אין לו גראפיקה בשמים אבל יש לו עיצוב מעולה והדמויות שלו השאירו בי רושם חזק יותר מאשר הדמויות בtwilight princess שלדעתי היו שטחיות מדי ולא ממש מעניינות אף על פי שרואים שניסו להפוך אותם לכזאת. הדמות הכי מעניינת שם זו מידנה וחבל כי היו יכולים לשפר את זה ולהפוך גם דמויות אחרות למעניינות.
אוקרינה אוף טיים גם היה ריאליסטי יותר עם נטייה להומור. הוא היה צבעוני והכל פשוט התלבש אחד על השני.
לא כך היה בtwilight princess. מצד אחד הוא משחק אפל יותר אבל מצד שני הוא צבעוני, קליל והומוריסטי. הייתה לי הרגשה שהמפתחים פשוט הכריזו: המשחק הזה יהיה אפל יותר מקודמיו. ואז כשהם ישבו על המשחק הם פשוט חשבו: מה נעשה שיהיה אפל יותר מקודמיו. אבל בעיקרון ה"אפל" הזה שכולם מדברים עליו הוא לא ממש מוצדק. מצד אחד המשחק מנסה להיות בוגר ואפל ומצד שני הוא עושה בדיוק את ההפך. לינק עדיין משתמש בתרנגולות בשביל לעוף. עד כמה זה בוגר? לינק נורה מתוך תותח. מה הקטע? הקטע עם התותח ממש עצבן אותי. הייתי סולח לזה עם זה היה רק עוד איזה מיני משחק או משהו שלא חשוב לעלילה. אבל התותח במשחק משחק חלק ממש חשוב. התותח הוא הדרך היחידה לצאת מהאגם. הוא הדרך היחידה להגיע למדבר. הוא הדרך היחידה להגיע למקדש בשמים. מה לכל הרוחות? זה פשוט שובר את הריאליזם ואת ה"בוגר" וה"אפל" שהמשחק כל כך התיימר להיות. אני יודע שזה משחק פנטזיה אבל גם בפנטזיה צריך להציב גבולות.
במילים אחרות: דרקונים וקסמים- IN שיגור מתוך תותח - OUT.
גודל הציפייה כגודל האכזבה.
מאז שסיימתי את אוקרינה ואף טיים, סיימתי אותו עוד עשרות פעמים כולל את גירסת המאסטר קווסט וחיכיתי 4 שנים למשחק ההמשך. וראיתי כמעט כל סרטון אפשרי וטריילר ומה לו. ואז כשקיבלתי אותו התאכזבתי ממנו קשות. הוא לא היה משחק גרוע, ההפך. זה משחק מעולה. אבל הוא פשוט לא משתווה לאוקרינה אוף טייים. אין לו את הקסם שהיה לו, אין לו את הדמויות, חסר לו הרגש והאווירה. ומעל הכל, זה פשוט לא זה.
כשסיימתי לראשונה את אוקרינה אוף טיים. המשחק נשאר איתי גם אחרי.
כשסיימתי את twilight princess ב37 שעות. הדבר היחיד שנשאר איתי אחרי זו המחשבה: איפה 3 שעות הנוספות שהבטיחו לי?

היה מעניין מאוד לקרוא את דעתך.

בסה"כ, טווילייט פרינסס מדהים, יותר טוב מאוקרינה, גם בעיצוב, בחידות ובתחכום. הסיבה שעדיין רבים אוהבים יותר את אוקרינה, הוא בגלל שהוא היה חדשני בזמנו, הזלדה התלת ממדי הראשון שהביא את החוויה הזו לראשונה.

רונן.

אני מצטרף לפיניקס, TP די משעמם ומי ששיחק בOoT מצא את עצמו בהרגשת דה ז'ווה קשה.
לדעתי, כל הזלדות מסביב לTP היו יותר טובות מTP (בין אם זה WW, מיניש או PH) למרות שעל TP הם עבדו שנים והפיתוח שלו היה ארוך בצורה קיצונית.
אני מניח שעבור חלק מהאנשים פה TP היה הזלדה הראשון שלהם וככזה יש לו עבורם איזה קסם ראשוני.

OOT חד משמעית.
שמעתי גם רשמים טובים מאוד על מסכת המג'ורה, אבל טרם יצא לי להניח עליו את ידי.
מישהו מוכר את גירסאת הקיוב שלו במקרה?

	spam	ציטוט:
	OOT חד משמעית. שמעתי גם רשמים טובים מאוד על מסכת המג'ורה, אבל טרם יצא לי להניח עליו את ידי. מישהו מוכר את גירסאת הקיוב שלו במקרה?

אני מציע לך לנסות את הרום שלו ל-N64 קודם, רק בשביל התנסות. זה משחק עם קונספט מאוד ייחודי ומאוד שונה מכל שאר הזלדות שיצאו. יש אנשים שחולים על זה, ויש אנשים (כמוני) שלא התלהבו מהקונספט יותר מדי.

אני לא אוהב את הרעיון שאין לי רגע אחד של מנוחה במשחק ותמיד אני חייב למהר ממקום אחד לאחר. מצטער, אני אוהב לשחק במשחק בקצב שלי ולא בקצב שהגדירו לי, אפילו אם אני מהיר מהקצב הזה.

זלדה MM

Ocarina of Time לוקח בענק. אולי זו נוסטלגיה, אבל המשחק הזה הכיל הרבה יותר אישיות מ-TP. גם השם שלו הרבה יותר אפי.

אני חושב שהדמויות היו חזקות יותר, היה יותר אכפת לך, היה את Shiek, היה את המירוץ סוסים, ואת קרב הבוס הסופי שהוא בין הטובים, ב-TP הקרב האחרון ממש מעאפן לדעתי. היה את המוזיקה של סריה ביער הקסום.

אני חושב שהעיצוב עולם טוב יותר, חכם יותר. יותר התחשק לי לדוג, וב-TP זה לא ממש הכרח. למצוא את כל החרקים וכד' לא ממש העניק כלום. רופיז לא שיחקו תפקיד משמעותי כלל.

והעובדה שמנגנים בכלל עשתה לי את זה. בזלדה הזה היה חסר את אביזר הקסם הזה, לדעתי.

המוזיקה היתה טובה יותר. ויכולת לעבור בין 7 שנים וזה היה מחזה נפלא לראות את העולם משתנה.

עם זאת, TP הוא אחלה משחק

לדעתי היתרון הכי גדול של OOT על TP הוא כמו היתרון של פריים 1 על פריים 3.
כן, TP יותר טוב מOOT, כן, פריים 3 טוב מפריים 1.
אבל השוק הזה של לשחק בפעם הראשונה במן סגנון חדש לגמרי ולראות את עולם בגרפיקה מדהימה בתלת מימד במקום דו מימד, זאת הרגשה קסומה ש-TP ופריים 3 לא יכלו לעולם להעביר.

	DrKeo	ציטוט:
	לדעתי היתרון הכי גדול של OOT על TP הוא כמו היתרון של פריים 1 על פריים 3. כן, TP יותר טוב מOOT, כן, פריים 3 טוב מפריים 1. אבל השוק הזה של לשחק בפעם הראשונה במן סגנון חדש לגמרי ולראות את עולם בגרפיקה מדהימה בתלת מימד במקום דו מימד, זאת הרגשה קסומה ש-TP ופריים 3 לא יכלו לעולם להעביר.

אבל אני גם לא חושב שפריים 3 טוב יותר מפריים 1. נכון, אולי בגלל השוק של משחק חדש. האמת אולי. אבל אני חושב שבפריים 1 היו לי הרבה יותר קטעים זכורים, הרבה יותר דברים לאסוף שנורא אהבתי, נורא חסרה לי חליפת המים והשדרוגים לטילים. בכלל היו חסרים לי יותר נשקים מדליקים שהיו בפריים, ב-3 זה רק קרניים. ויש שידרוגים חסרי תועלת כמעט (אלו שמקבלים מה-SEED לרוב). גם נורא אהבתי את הבידוד המוחלט.

אבל זה מחוץ לדיון.

TP היה נהדר. אבל הקרב הסופי והבילד אפ לקראתו ממש הרסו לי את המשחק. מודה, אם היה קרב אפי בסגנון WW או OOT הייתי מאושר באדם. אבל זה היה כל-כך... לא יודע, סתמי כזה...

באוקרינה שכל הזמן עלית במדרגות ושמעת את הפסנתר מתחזק, זה קלאסי. לא תשכח את זה. ב-TP אני לא אשכח את השיט בסירה, זה היה קטע מדהים. בכלל הממלכה של זורה, וכל האיזורים מדהימים ב-TP.

אני חייב לציין שTP זה הזלדה הראשון שהפסקתי לשחק באמצע.
הוא פשוט הרגיש לי... לא יודע, כאילו שחקתי אותו כבר.
הוא פשוט הרגיש כמו REMAKE.
אני לא יודע מה הקטע של החבר'ה בצוות העכשיווי של זלדה אבל הם עובדים על הסדרה הזאת בלבד מאז MM ואם אני הייתי בצוות הייתי רוצה לקחת את הסדרה לכיוון אחר בצורה די דרסטית.
כלומר, עוד פעם מקדש מים? שוב הר געש עם גורונים בפנים? שוב מקדש יער? החץ וקשת שוב? הפטיש שוב? הרוגטקה שוב?
הייתי רוצה שהם יקחו את הרעיון הכללי של זלדה ויעשו איתו משהו ממש מקורי.
אם כבר עובדים על אותו פרנצ'ייז שוב ושוב, לפחות לרענן אותו לכיוונים חדשים כמו ש-HL2 עשה לעומת הראשון.

אתה רואה את מריו גלאקסי... עכשיו תחשוב זלדה Wii. אני בטוח שכפי שמיאמוטו אמר, הזלדה הבא יהיה שונה מהקודמים מהותית. לפחות, הוא אמר.

	ADi	ציטוט:
	אתה רואה את מריו גלאקסי... עכשיו תחשוב זלדה Wii. אני בטוח שכפי שמיאמוטו אמר, הזלדה הבא יהיה שונה מהקודמים מהותית. לפחות, הוא אמר.

אני מקווה, האמת שמריו זאת דוגמה טובה.
אני באמת מקווה שזלדה הבא יהיה לסדרת זלדה כמו שגלקסי למריו.