עוד 2:00 שעות צבא
אני יודע שזה ישמע ממש מפגר וחסר חיים אבל אין מה לעשות.
אני שעתיים לפני לחיצה על הכפתור OFF של המחשב, ניתוק הפלאגים מהספק, לסגור את האור בחדר ולסגור את דלת הבית למשך זמן ממושך.
אני בטוח שכל מי שהתגייס וזה לא משנה ג'ובניק או קרבי מרגיש את ההתרגשות שבלב אומר "מהיום אני כבר לא ילד".
נגמרו הטריקים והפולישטיקים עם החברה, עכשיו נוכל לשחק במגרש רק בעוד שבועיים + וגם זה בקושי כי צריך זמן לראות את ההורים, אחים, דודים, סבתא וסבא וכל המשפחה שיתחילו לעקוץ לנו את הלחיים כאילו אנחנו סופגניה מפוצצת בשמן.
בדרך חלק ניכר מהקהילה שמלאו להם כבר 15+ שנה אומרים "עוד 3 שנים צבא פיייי עד אז אני יברח לאלג'יריה ויגור עם איזה ניגרית על אגם שורץ כרישים" או בקיצור "מה זה בכלל צבא שאני אתגייס". אני מכיר אנשים כאלה, 4 חברים שלי שהחליטו לא להתגייס ולעשות הכול כדי לצאת מהצבא, על עקיצת דבורים (נותן פרופיל 21 רפואי), נפקדות, נרקיסיסטים (חושבים שהם יותר טובים ובכך יוצאים מהצבא בקלות) ועוד כל מני דברים.
בטח אתם גם תוהים לעצמכם מה הצבא כן נותן ?
ובכן הצבא לא נותן לכם כ-ל-ו-ם חוץ מדבר 1 שאתם תבינו שתסיימו צבא וזאת הבגרות
באותו יום בגיל 21 תבינו שהחיים שונים לעומת מה שהייתם ילדים, לצאת ולחפש עבודה כדי להרוויח פט לחם.
אבל מי אני שעוד יכול להגיד לכם, אני בעצמי עוד לא ב 21 אבל כבר חושב כמה שנים קדימה שאני מבין כמה הייתי מפגר שהייתי צריך לריב עם ילדים מהאינטרנט ולריב עם חברים על נעל שנשארה אצלו בגלל שהכלב החליט לזיין תנעל.
ובמיוחד שלא הספקתם להגיד לילדה שאתם אוהבים את המילה "אני אוהב אותך" ולנצור למשך תקופה מחורבנת לדעת שיש מי שמחכה לך לפינוק.
אבל בואו נחזור לנושא, אוטוטו הגיוס, ממש מעבר לסיבוב של הכביש שנמצא ליד הים, בוא כל המשפחה תחכה לכם ותגיד לכם "מזל טוב" "שמור על עצמך" "תיהיה ילד טוב" "אל תעשה בעיות למפקדים" "תחזור הביתה בשלום" וכל הדברים הרגילים שנאמרים.
אחרי חצי שעה של משפחה וחברים (אם אכן באים החברים) אתם עולים לאוטובוס ישר לתל אביב עם תיק שיספיק לכם לשבוע ולא יבייש אף חייל לצאת לטיול לאילת אפילו.
פותחים את התא הקטן שבתיק ומוציאים את המכתבים שהחברה והידידות והחברים כתבו כי הם לא הולכים ליראות אותכם שבוע ובשבוע חבר יכול לקפוץ מצוק, זה רגע שלא ישכח גם בעוד מליון שנה.
לקרוא את המכתבים, שכל מכתב זה באורך של 4-5 עמודים שיכולים לעשות מזה בלי בושה רב מכר וללמד את נעמי שמר מזה ספרים.
לאחר מכן, נכנסים לבאקום מקבלים את הזריקות ואת כל החרטא שלהם ומשבצים אותכם לאן שאתם ביקשתם או לאן שהם צריכים.
זה השלב בו אתם מכירים את כל החברים החדשים שאיתם במשך 3 שנים הם היו כמו אחים בשבילך, אחים לנשק. זה יהיה 3 השנים שבוא תלמדו מי אלא האנשים, מה הם ואת כל סיפורי הצבא שהאחים שלהם מספרים ובמיוחד הצחוקים שיהיו.
אז בנימה זו אני רוצה לומר שבתור בנאדם שלא מתרגש מדברים, זה הדבר מבין ה-דברים הכי מרגשים שיש בעולם, תילכו לישון 24 שעות לפני לא כמוני מטומטם שהולך לאכול חרא בגלל עייפות.
אני מקווה שלכולכם יהיה חג שמח חנוכה מדהים
ובכל מי שפגעתי רבתי וכו' אני רוצה לבקש סליחה, הכל בא בכוונה טובה.
באהבה הדדית, נמרוד.
נערך לאחרונה על ידי NimusH, 06.12 בשעה 04:27.
|
?
תצוגה לינארית
