שם: רוג'ר דימדון
תאריך לידה: 30/12/1990
גיל: 18
עיסוק:סוחר נשק
פציעות\מחלות: אין
מקום לידה: טורנטו, קנדה
אחים\אחיות: אח קטן אחד
מקום מגורים: ארה"ב, סאן פיירו

הכול התחיל בשנת 1990 השנה בה אני ואחי הקטן נולדנו היינו כמו תאומים ממש כמו שני טיפות מים
אחרי כמה חודשים הורינו התגרשו ואבי לקח איתו את אחי הקטן ואמי נשארה איתי.. הרגשתי כאילו חלק ממני נעלם כלא היה
מאותו יום כעסתי על כול אחד ואחד התנהגתי כמו פרע אדם או לפי איך שהילדים קראו לי.. "עבריין"
ההנהלת המקום שבו למדתי שלחה אותי לבית ספר לעבריינים מסיבה כולשהי שמחתי לעבור למקום בו יש לומדים אנשים כמוני
הכרתי חברים חדשים ואנשים חדשים מידי יום החיים היו נהדרים אפילו הפסקתי לכעוס
כעבור כמה שנים כשהגעתי לגיל 16 נתגלה אצל אמי סרטן הייתי בהלם אבל הבנתי מה עלי לעשות
התחלתי לעבוד בנמל בשביל להרוויח כסף לטיפול בסרטן של אמי
יום אחד כעזרתי לפרוק כמה ארגזי מטען בנמל גיליתי בטעות הפלתי את אחד מארגזי המטען על הרצפה והוא נפל ונשמה כול של רשרוש.. הייתי סקרן לדעת מה היה הרעש אז פתחתי את הארגזים
ולפני עייני ראיתי את נס חיי הארגז היה מלא בשטרות של מאות אלפי דולרים
בלי לחשוב פעמיים לקחתי את הארגז לתוך מכוניתי ונסעתי לבית חולים שם אמי אושפזה
שילמתי לרופאים שיבצעו את הטיפולים בשביל אמי
כעבור כחצי שנה אמי הבריאה בשביל לחגוג את היום השמח הזה יצאנו למסעדה יוקרתית
בזמן שאכלנו ספרתי לאמי את כול הסיפור על איך מצאתי את הכסף
ואז נשמע כול נפץ רימון עשן נזרק לתוך המסעדה ואנשים מכונפית ה"קיילרס" נכנסו למסעדה אנשים התחילו לצרוח ובין רגע התחיל קרב יריות בין האנשים של הכנופיה לאנשי הביטחון במסעדה
הכדורים התעפפו לכול עבר רציתי לקחת את אמי משם אבל אז ראיתי שהיא נפגעה מכדור
התקשרי במהירות לבית החולים אבל היא כבר מתה מהכדור שפגעה בה..
לא יכולתי לסבול יותר הכעס שהיה רדום בתוכי פרץ החוצה בלי לחשוב פעמיים לקחתי את אמי ויצאתי משם
אחרי שבוע קברתי אותה אך הכעס שפרץ החוצה כשראיתי אותה מתה עדיין לא נרגע
החלתתי לעשות מעשה ולהפסיק את המוות הזה
לקחתי את כול מה שנשאר מהכספי וקניתי נשק התקשרי לעוד כמה חברים ואיתם הקמנו את הכנופיה "רוונג'רס"
לילה אחד התגנבנו לתוך טרטוריה של ה"קיילרס" והתחלנו להרוג את כול מה שראינו
לא חלף זמן רב והתפתח קרב יריות בין הכונפיות הכדורים שיצאו הרגו כול אחד שכוונו אליו
כאילו הכעס שלי כיוון אותם מעצמו בסופו של דבר התוצאה הוכרעה
הרגנו את כול כנופית קיילרס וסיימנו את שלטון הדמים שלהם
כעבור כשנה וחצי כשהגעתי לגיל 18 כבר התחלתי לסחור בנשק כסף רב זרם לתוך כיסי אך זה לא עזר לכעס שלי להיפסק
יום אחד הגיע אלי מכתב מאחי שבו היה כתוב שהוא גר בלוס סאנטוס ורוצה שאני יבוא לבקר אותו
ישר לקחתי מטוס ללוס סאנטוס ואחרי כמה שעות כבר הייתי בשדה תעופה
ראיתי מכונית שחיכתה למשהו ואז שמתי לב השדלת נפתחת ויד מסמנת לי להיכנס
נכנסתי לרכב וזהיתי את הנהג הוא היה אחי כול הכעס כול האובדן נעלמו ברגע אחד
נסענו משדה התעופה לבית שלו.. ביתו היה מפואר ויוקרתי יותר מכול מה שראיתי
התיישבנו בסלון וסיפרתי לו את סיפורי אחרי כמה שעות של דיבורים הוא הזמין אותי לחיות איתו
הסכמתי לבקשה
הזמן חלף ואז ביום שבת בהיר צלצל הטלפון עניתי לשיחה והכול שידבר היה מוכר לי
זה היה החבר שלי שאיתו הקמתי את הכנופה
הוא סיפר לי שהוא ושאר חברי הכנופיה הגיעו הם עצמם ללוס סאנטוס הוא גם סיפר לי שבזמן השגיעו לעיר הותקפו ע"י כמה אנשים והתנהל שם קרב יריות לא קטן.. ממה שהבנתי הוא אמר שאחד מחברי הכנופיה נפגע ומת
הבנתי שאין טעם לחכות לקרב הבאה וצריך להחזיר את כנופית ה"רוונג'רס" ולהתחיל הכול מהתחלה
אחי שצטרף אלי ואפילו הפתיעה אותי כשהראה לי את מלי הנשק שלו
צלצלתי אל חברי ואמרתי לו לפגוש אותי בבית אחי
לקחנו ציוד וארגנו פעולה.. מעכשיו.. אנחנו אלה ששולטים בעיר לוס סאנטוס

ואווו לפי כל הסיפורים החדשים אני ממליץ להחזיר את אשכול סיפורי הרקע .
סיפור יפה בהחלט,בהצלחה.

תודה אחי אני שמח שאהבתה אותו ^^

סיפור יפה!
ו...
עוד קנדי נוסף לרשימה!

סיפור יפה אחי