בעברית יש שם פרטי למספרים הקטנים מעשר, דהיינו הספרות
אפס עד
תשע, וכן ל
חזקות של עשר:
עשר (10),
מאה (100),
אלף (1,000) ו
רבבה (בלשון ה
תורה, ההופכת לריבוא ב
ספר יונה ובספרי התנ"ך המאוחרים; הרבבה שווה ל-10,000). משמות בסיסיים אלה אפשר להרכיב כל מספר. לדוגמה, שלושת-אלפים שש-מאות ושבע-עשרה שווה לשלושה אלפים, ועוד שש מאות, עשר ושבע; ב
בסיס עשר, מספר זה נכתב כ- 3,617.
כדי לתאר מספרים גדולים יותר, מכפילים אלף או ריבוא במספר דומה. כבר בתורה מופיע
"וַיְבָרְכוּ אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה", (
בראשית, כ"ד ס'). ביטויים כגון זה שכיחים ב
לשון חז"ל, בדרך כלל בדרך הגזמה. כך למשל מופיע ב
פיוט "נשמת כל חי" הנאמר ב
פסוקי דזמרה של
שבת - "אלו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו... אין אנחנו מספיקים להודות ... על אחת מאלף אלפי אלפים ורב רבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו". הביטוי "ריבוא רבבות" שכיח ב
קבלה, וגם בספרות העברית של המאה התשע-עשרה (
שלום עליכם כותב על גיבור סיפורו שימלה, שהוא "גביר אדיר בעל ריבוא רבבות"). בתחילת המאה העשרים כתב
דוד פרישמן בסיפור "מצוה" - "איש נחמד כמוהו לא תמצא גם בין אלף אלפי אלפים".
מאוחר יותר נקלטו מן השפות האירופיות שמות מיוחדים למספרים הגדולים: בראש וראשונה
מיליון השווה לאלף אלפים ונכתב 1,000,000, ו
מיליארד השווה לאלף מיליונים, ונכתב 1,000,000,000.
השמות למספרים גדולים עוד יותר מבוססים על שמות
לטיניים למספרים קטנים, בתוספת הסיומת -יליון. כך, ביליון הוא בי-ליון (בי-, כמו בינארי, מתייחס למספר 2), וטריליון מגיע מטרי- (הקידומת ל- 3). בהתאם לשמות הלטיניים למספרים הבאים, הסדרה ממשיכה כך:
ביליון (2), טריליון (3), קוודריליון (4), קווינטיליון (5), סקסטיליון (6), ספטיליון (7), אוקטיליון (8), וכן הלאה. לגבי הפירוש המספרי לשמות אלה, קיימות שתי שיטות - הבריטית והאמריקאית - ששתיהן מוצאן מצרפת במאות
ה-15 ו
ה-16. נראה שאת המלים "ביליון" ו"טריליון" טבע המתמטיקאי הצרפתי
ניקולא שוקה (Nicolas Chuquet), שחי בשנים 1445-1488, עבור המספרים 1 שאחריו 12 או 18 אפסים, בהתאמה. מתמטיקאים אחרים בצרפת אימצו מלים אלה ממש עבור המספרים בני 9 ו-12 אפסים, וזו הפכה להיות השיטה הצרפתית, שאומצה גם מעבר לים, ב
ארצות הברית. שיטתו של שוקה הייתה נהוגה ב
אנגליה וב
גרמניה, עד שב- 1948 אימצה אותה גם
צרפת, והותירה את ארצות הברית כמנהיגת השיטה האמריקאית. עיקר המחלוקת היה, באופן טבעי, בפירוש המלה "ביליון" (תשעה אפסים באמריקה, שנים-עשר באירופה). ב- 1974 הודיע ראש-ממשלת בריטניה,
הרולד וילסון, שבריטניה מקבלת את הפירוש האמריקני למלה "ביליון", ומדריך הסגנון של
הטיימס הלונדוני מיהר לאמץ החלטה זו.
בשיטה האמריקאית ביליון שווה ל
אלף מיליונים, טריליון לאלף ביליונים, וכן הלאה. n-יליון שווה לאחד המוביל 3n+3 אפסים. בשיטה האירופאית, ביליון הוא מיליון מיליונים, טריליון הוא מיליון ביליונים, וכן הלאה. ב-n-יליון יש 6n אפסים. לפי שיטה זו, n-יארד שווה לאלף n-יליונים; כך מיליארד הוא אלף מיליונים, ביליארד הוא אלף ביליונים, וכן הלאה. לדוגמה, בקוודריליון (n=4) יש 15 אפסים לפי השיטה האמריקאית, ו-24 לפי השיטה האירופאית. בקוודריליארד יש 27 אפסים (לפי השיטה האירופית; המספר אינו קיים בשיטה האמריקאית).
בישראל וב
עברית נהוגה פורמלית השיטה האירופית, כפי שמלמד אתר
האקדמיה ללשון העברית [1], המתרגם "מיליארד", "ביליון" ו"טריליון" על-פי השיטה האירופאית. עם זאת בעיתונות, ב
כלכלה (ובמקומות נוספים) מקובל השימוש במושג "טריליון" במשמעותו האמריקאית
[1] כ"אלף מיליארד", שהתקבע בעיקר בשנים האחרונות, עם הגידול בכלכלה העולמית, ואילו השימוש במינוח האירופי "ביליון" עבור אלף מיליארדים נדיר. לעומת זאת קיים שימוש במינוח האמריקאי "ביליון" כמונח חלופי למיליארד, שימוש העלול לבלבל את מי שאינו מצוי בסבך המונחים.
השימוש בשמות למספרים שמעל אלף מיליארדים כמעט ואינו קיים.