DrKeo	ציטוט:
	אני חייב לציין שTP זה הזלדה הראשון שהפסקתי לשחק באמצע. הוא פשוט הרגיש לי... לא יודע, כאילו שחקתי אותו כבר. הוא פשוט הרגיש כמו REMAKE. אני לא יודע מה הקטע של החבר'ה בצוות העכשיווי של זלדה אבל הם עובדים על הסדרה הזאת בלבד מאז MM ואם אני הייתי בצוות הייתי רוצה לקחת את הסדרה לכיוון אחר בצורה די דרסטית. כלומר, עוד פעם מקדש מים? שוב הר געש עם גורונים בפנים? שוב מקדש יער? החץ וקשת שוב? הפטיש שוב? הרוגטקה שוב? הייתי רוצה שהם יקחו את הרעיון הכללי של זלדה ויעשו איתו משהו ממש מקורי. אם כבר עובדים על אותו פרנצ'ייז שוב ושוב, לפחות לרענן אותו לכיוונים חדשים כמו ש-HL2 עשה לעומת הראשון.

זה מה שהם עשו בווינד וויקר, ואז כל הפאנבויז התלוננו שהם לא אוהבים את הסגנון הגרפי ואת השייט, ולדעתי זה מה שגרם להם (לפחות חלקית) לחזור לסגנון הקודם עם TP.

נכון, היו גורונים, ונכון, היה מקדש לבה, אבל אלה רק שמות, וכל קשר בינם לבין אלה באוקרינה הוא מקרי בלבד, הדמיון בין המקדשים כמעט שלא היה קיים. הכל, מבחינת העיצוב, החידות, העלילה, מקדשים חדשים (כן, היו גם כאלה! מקדש בשמים, הוא אחד מהם, והיה חדש ומדהים!) וכד', היה שונה לחלוטין, ואפילו בבחינת עליית מדרגה, אם לא שתיים.

בכל סדרה טובה חייבים לשמר מעט את האופי שלה, ו-TP הביא גם בשורות חדשות, לא רק את אותו הדבר (למשל, היכולת לרכב על חיות בר ענקיות, ושדרוגים חדשים ומדהימים לפריטים קיימים, או פריטים מדהימים וחדשים לגמרי). הוא היה כל מה שהיה מדהים באוקרינה, ויותר מכך.

אני כן מסכים שהקרב האחרון ב-TP היה נחות, הוא לא עשה לי מה שעשה הקרב באוקרינה שממנו מאוד התרגשתי, אבל בגלל כמה דקות מאכזבות אני לא אפסול שעות רבות של הנאה.

נדב, בגלל זה הפסקת לשחק? הגזמת

רונן.

אני לא חושב שהסיבה שאהבתי יותר את OOT על פני TW הייתה בגלל שזה היה חידוש והפיכה לתלת מימד. הסיבה היא שפשוט מעולם לא שיחקתי בשום משחק של זלדה לפני כן. OOT היה הראשון שלי כך שגם לא היו לי ממנו ציפיות. כשהתחלתי לשחק ב2003 אז התחלתי עם כל התלונות הרגילות של מי שישחק בו כיום לראשונה. תלונות כמו: מה זה הגראפיקה הזאת? למה זה כזה ילדותי? למה הבחור הזה מנסה לזיין את האבן?
אבל בקושי עברה שעה וכבר התאהבתי במשחק הזה. מיד לאחר כך סיימתי גם את מאז'ורה מאסק, מיניש קאפ, לינק טו דה פאסט ואז עוד פעם את אוקרינה אוף טיים. ועוד פעם. ועוד פעם ועוד פעם.
בTP היו דברים מוכרים ששיחזרו מאוקרינה אוף טיים. זה לא היה בהכרח רע. למרות שאני בטוח שאף אחד לא רצה שחזור למקדש המים. לפחות את זה הם הבינו ולכן עשו את מקדש המים קל יותר מאיך שהוא באוקרינה אוף טיים. חבל אבל שהם לא שיחזרו גם מקומות אחרים. למה אין שם את LON LON RANCH? זה היה יכול להיות נחמד. ואיפה הקוקירי? יש גורונס וזורות אבל אין קוקירי. מה קרה, הם נכחדו? כנראה בגלל הבחור שם שמזיין את הסלע הזה כל הזמן.
היה נחמד לראות שם איזורים מאוקרינה אוף טיים אבל הם עשו את זה רק חלקית ולדעתי זה חבל. אבל זו לא הסיבה שבגללה אהבתי את TP פחות. הוא פשוט חסר נשמה ולפעמים פשוט נותן לי תחושה שהמשחק לא גמור או שהמפתחים לא ממש החליטו מה הם רוצים לעשות. לדעתי המשחק פשוט לא מימש בצורה טובה את הפונטציאל שלו.
באוקרינה אוף טיים למשל היה את האלמנט של מסע בזמן 7 שנים קדימה או אחורה. ככה אנחנו פוגשים דמויות בעתיד ובעבר. למשל את מאלון, הילדה החמודה הזאת שעובדת בחווה. אנחנו פוגשים אותה בתור ילדה ואז 7 שנים לעתיד ופוגשים אותה שוב בתור נערה. ואם נשתול שתיל בעבר אז בעוד 7 שנים הוא יהפוך לשיח.
בTP היה את הפונטציאל של גוף של זאב וגוף של אדם אבל לדעתי הוא לא נוצל כמו שצריך.
כשאתה הופך לזאב אז זה היה צריך לפתוח לך את עולם בעלי החיים. המשחק נותן לך אפשרות לדבר עם בעלי חיים אבל זה לא ממש עוזר לך חוץ מקטע בודד אחד (או שניים למרות שאני זוכר רק אחד כזה). כל המשחק, אנשים בורחים ממך כשאתה בגוף של זאב. היה באמת קשה לעשות קטע שבו אתה מציל איזה ילד למשל בגוף של זאב ואז כל האנשים מודים לך, מלטפים אותך, מסרסים אותך, קושרים אותך ברצועה ומוציאים אותך לטייל? הכוונה שלי היא שכשאתה משחק בזאב אז המשחק מרגיש בודד מדי. ולא במובן הטוב של: המשחק רצה לגרום לי הרגשה של בדידות אז הנה זה עובד. כי זה לא.
טוב. אני יכול לשבת פה ולקטול את המשחק הזה עד מחר אבל זה ממש מגיע לו. אחרי הכל. הוא לא משחק גרוע. הוא פשוט לא טוב כמו אוקרינה אוף טיים ואני יכול רק לקוות שהמשחק הבא יהיה טוב יותר.
הייתי רוצה לפגוש דמויות ישנות כמו סאריה, מאלון, אימפה וכו... וגם דמויות חדשות שיעשו עליי רושם טוב כמו הדמויות הישנות.

אני מסכים איתך (דא"ג, OOT היה הזלדה השני דלי, כאשר פיקורי [המשחק לגיימבוי אדבנס] היה הראשון, ושחקתי בו ב-2006 ועדיין נהניתי עד אין קץ ממנו והגרפיקה שלו). אין מה לעשות OOT הוא פשוט נהדר, יש סיבה למה הוא נחשב למשחק הטוב ביותר שנעשה אי פעם. להתעלות עליו זה משימה שהיא קרובה לבלתי אפשרית, אבל יש לי תחושה שבמשחק הבא של זלדה הם יצליחו, או לפחות יתקרבו לזה. אולי הווי יתן לזלדה החדש את מה שהסדרה צריכה, כך שהיא סוף כל סוף תצליח להתעלות על OOT.

אגב, אני אישית מקווה שהם ישלבו תנועת משיכה כאשר משתמשים בחץ וקשת, זה לא אמור להיות קשה מדי או מעייף מדי, וזה פשוט יהיה מגניב. כאשר שמעתי על TP בפעם הראשונה תמיד דמיינתי את זה ככה וזה פשוט היה כה מגניב... מצד שני הארד קור בטח לא יאהב את זה אז הם לא יעשו את זה...

בגירסה המקורית הייתה תנועת משיכה.
באחד מסרטוני ההדגמה הראשונים של המשחק מראים שבשביל לירות בחץ וקשת צריך ללחוץ על B ואז למשוך את השלט אחורה ולעזוב את הB כדי לשחרר את החץ. זה היה מגניב והכל אבל אני יכול להבין למה הם ביטלו את זה וחזרו לכפתורים הרגילים. הסיבה היא שזה פשוט לוקח הרבה זמן. יש במשחק קטעים שצריך להיות זריז עם החץ וקשת ותנועת המשיכה הייתה רק מעריכה את הזמן ובכך מקשה על המשחק. לדעתי מה שהסידרה של זלדה צריכה זה לא שינוי בשליטה או בכפתורים אלה במשחק עצמו.
הגיע הזמן שיהפכו את המשחק לבאמת בוגר יותר ולא רק בתור כמה קטעים שנדחפו לתוכו כאילו בכוח.
רוב המעריצים של המשחק הם אנשים בגילאים 15+ ולכן משחק כמו WW ממש לא הצדיק את עשייתו. מה שאני רוצה לראות במשחק הבא או יותר נכון, מה שאני לא רוצה לראות זה שטויות. אני לא רוצה לראות אנשים שנורים מתוך תותח. בטח שלא כפרט עלילתי חשוב שאי אפשר בלעדיו. אני לא רוצה לראות את הדוור המטופש הזה. אני לא רוצה לראות את טינגל בשום מקום. אני לא רוצה לראות דיאלוגים מטופשים ואנשים מטומטמים שמתרוצצים בעולם ומבקשים את עזרתך. אני לא רוצה לראות רופיס מתחת לכל אבן ושיח. עם כל הכבוד למסורת המשחק. לפה שמישהו יפתח חנות אם הוא יכול למצוא כסף מתחת לכל אבן, שיח או בכד של השכן. הגיע הזמן שיעשו את הרופיס למצרך נדיר יותר שאפשר להשיג אותו רק אם הורגים אויבים או בתוך תיבות אוצר כאלה או אחרות.
משהו שאני כן רוצה לראות זה את השתלבות הגיבור בצורה טובה יותר בעולם. אני רוצה שאנשים יתייחסו אליי ויגיבו בצורה טובה ואמינה יותר לפעולות שאני עושה. זה בהחלט יהפוך את המשחק לפחות ליניארי. אפילו משהו בכיוון של פייבל למרות שלא צריך להגזים. אבל בשביל דברים כאלה צריך שהגיבור יתחיל לדבר. ואני לא מתכוון בהכרח שיוסיפו דיבוב. אבל לפחות טסטים בשביל הגיבור. ההרגשה במשחק היא שהגיבור פשוט לא שייך לשם. כולם מדברים אליו והוא פשוט שותק ומקשיב. צריך לתת גם לגיבור להגיב ואפשר בהחלט לעשות שנוכל להגיב במשפטים משלנו. כמו באי הקופים ומשחקי קווסט אחרים. זה יפתח צד חדש לגמרי למשחק. לנסות לדבר עם אנשים ולהוציא מהם מידע וכו... זה יכול רק להועיל.

WW היה נהדר, הוא פשוט לא קיבל מספיק אהבה מהקהל ולדעתי זה הוציא את ההשראה מהיוצרים שלו. אני לא חושב שראיתי עד היום משחק סל שייד שנראה כמו WW, זה פשוט סרט מצויר.

כן, הרופיז חייבים לקבל משמעות גדולה יותר הפעם. לא עוזר שיש חליפה לא ברורה שמשתמשת בהם. צריך משהו יותר הגיוני.

ופיניקס, כל הקטע הוא שהגיבור לא מדבר, כי הגיבור הוא אתה, ואתה שומע ומקשיב. אם לינק ידבר זה כבר לא יהיה אתה. לכן גם אתה יכול לשנות את השם שלו.

WW לא קבל ביקורות ממעריצים כי הוא היה שונה.
הוא קבל ביקורת ממעריצים כי הסגנון הגרפי שלו היה מצוייר וילדותי והוא קבל ביקורת ממני כי הקטעי שייט היו ארוכים ומשעממים.
ועל מה אתה מדבר רונן? לא הייתה חידה אחת בהר של הגורונים שלא ראיתי כבר בהר של הגורונים בOOT, זה היה פשוט בזיון.
אותן חידות, אותם יצורים, אותם נשקים, אותו עולם, אותו אוייב, אותו גיבור, אותה נסיכה, אותם צינוקים, אותם שדרוגים...
הם חייבים לצאת מהתבנית!
באותה מידה TP יכל להיות כבר MOD סופר איכותי של מעריצים.

אני אישית דווקא בעד ההומור. אין מה לעשות, הומור מוכר, תשאל כל אחד אם הוא אוהב סרטי קומדי והוא יגיד כן, אולי יבוא עם זה אבל, אבל תמיד יגידו כן. אני לא מוצא סיבה מדוע למשחק לא יכול להיות קצת הומור. לפי דעתי ב-TP היתה כמות הומור בסדר, כלומר לא יצא לי לצחוק במשחק הזה יותר מדי (למרות שהשיגור הראשון שלו מהתותח גרם לי לגחך, וכך גם קרה כשהתרנגולת הזו רצה לתותח וביקשה מלינק שיחכה), וכאשר אתה מדבר עם מישהו על המשחק הסיפור של התותח יכול להיות די נחמד. מה שכן, הדוור חייב ללכת, ב-WW היו תיבות דואר, וזה עבד נהדר, מצד שני כאשר קיבלת משהו בתיבת הדואר שהיית צריך אותו זה היה קצת בעייתי יותר, כי לא תמיד ידעת שצריך לחפש שם...

דא"ג, יצא לך לראות את הסרט שבו הורגים את הדוור?

בכל מקרה, הבעיה בלעשות שינויים לזלדה זה שזה תמיד מקבל תגובות מעורבות, ובד"כ לא טובות. MM היה שנוי במחלוקת ולא פופלרי משום שהם ניסו בו משהו חדש (למרות שמי שאהב אותו טוען שזה היה אדיר). ב-WW הם ניסו משהו חדש, ושוב, אותו דבר כמו עם MM.
ואז אחרי שני "הכשלונות" הללו בא TP שלא סטה מהנוסחא של OOT יותר מדי, ואז הוא בוקר על זה שהוא דומה מדי ל-OOT.

אז מצד אחד נינטנדו צריכים לעשות משחק שיהיה שונה מ-OOT, ומצד שני הם מקבלים בראש כל פעם שהם מנסים לעשות את זה. סה"כ הדרך הפשוטה ביותר שאני רואה לפתור את הבעיה הזו זה לעשות את מה שהם עשו עם PH ופשוט להשאיר את המשחק כמו שהוא (בזמן שהם פותרים את התלונות הקטנות) ולהוסיף שליטה חדשה ככה שלמשחק תהיה מצד אחד תחושה של זלדה, ומצד שני תהיה לו פחות תחושה של "Been there, Done that".

נב. כפי שאמרתי, אני גם מבין לחלוטין מדוע לא עשו את החץ וקשת כפי שאמרתי, אבל אם יבנו את המשחק כשהם לוקחים את זה בחשבון, אני לא רואה סיבה למה לא לעשות את זה (או לכל הפחות לעשות את זה אופטצינלי)

	DrKeo	ציטוט:
	WW לא קבל ביקורות ממעריצים כי הוא היה שונה. הוא קבל ביקורת ממעריצים כי הסגנון הגרפי שלו היה מצוייר וילדותי והוא קבל ביקורת ממני כי הקטעי שייט היו ארוכים ומשעממים. ועל מה אתה מדבר רונן? לא הייתה חידה אחת בהר של הגורונים שלא ראיתי כבר בהר של הגורונים בOOT, זה היה פשוט בזיון. אותן חידות, אותם יצורים, אותם נשקים, אותו עולם, אותו אוייב, אותו גיבור, אותה נסיכה, אותם צינוקים, אותם שדרוגים... הם חייבים לצאת מהתבנית! באותה מידה TP יכל להיות כבר MOD סופר איכותי של מעריצים.

אני אהבתי את השיט, בעיקר את המוזיקה. אבל היה חסר שם משהו, אולי קצת יותר תוכן. אהבתי את הקונספט של ממלכה קבורה במעמקי הים.

	ADi	ציטוט:
	אני אהבתי את השיט, בעיקר את המוזיקה. אבל היה חסר שם משהו, אולי קצת יותר תוכן. אהבתי את הקונספט של ממלכה קבורה במעמקי הים.

המוזיקה של השייט היתה אדירה. מה שכן, זה היה קצת מעצבן שהטלפורט היה "אופטצינלי", כלומר לא יכולת לדעת באמת איך להשיג אותו או שהוא אפילו קיים... לי זה הוסיף עוד איזה חצי שעה של משחקיות עד שגיליתי שאני פשוט צריך לירות במעצבן האדום הזה...

בכל מקרה, גם לי זה מאוד הפריע שהמשחק היה כה קצר, אבל מצד שני לא ציפיתי למשחק ארוך יותר (והבוס האחרון, שאגב היה לי הקשה ביותר מכל הבוסים בזלדה, ולכן אני גם חושב שהוא היה הכי טוב, פשוט הרג אותי מעייפות, אז כשסוף כל סוף הבסתי אותו אמרתי לעצמי "תודה לאל שזה נגמר!"), ולכן זה פחות הטריד אותי.

	F.P	ציטוט:
	המוזיקה של השייט היתה אדירה. מה שכן, זה היה קצת מעצבן שהטלפורט היה "אופטצינלי", כלומר לא יכולת לדעת באמת איך להשיג אותו או שהוא אפילו קיים... לי זה הוסיף עוד איזה חצי שעה של משחקיות עד שגיליתי שאני פשוט צריך לירות במעצבן האדום הזה... בכל מקרה, גם לי זה מאוד הפריע שהמשחק היה כה קצר, אבל מצד שני לא ציפיתי למשחק ארוך יותר (והבוס האחרון, שאגב היה לי הקשה ביותר מכל הבוסים בזלדה, ולכן אני גם חושב שהוא היה הכי טוב, פשוט הרג אותי מעייפות, אז כשסוף כל סוף הבסתי אותו אמרתי לעצמי "תודה לאל שזה נגמר!"), ולכן זה פחות הטריד אותי.

הבוס האחרון זה חלק כל-כך מדהים במשחק. זה היה ממש אפי. שהמים מקיפים אותך וכל הזמן זורמים, וגאנון נראה כל-כך טוב במודל שלו. פשוט מדהים.

כן הקרב מול גאנון למעשה דרש ממך להיות בעל תגובות מהירות ומשוקלות, ולא סתם "להגן, להגן, להגן, או הנה פרצה, מכה! להגן, להגן...". כמובן שגם יכולת להביס אותו בלי יותר מדי מיומנות, אבל עדיין הוא דרש הרבה יותר מיומנות מרוב הקרבות בזלדה.

אבל מה שבכל זאת שנאתי בגאנון, זה היה הקרב הראשון מולו, או יותר נכון, בובות הגאנון. זה כל כך עלה לי על העצבים, את השלב הזה בלבד לקח לי שעה להביס, וזה לא משום שהוא קשה כמו גאנון או משהו כזה, אלא זה פשוט משום שצריך להיות סבלני ולחכות להזדמנות, ואני ממש לא בחור סבלני. אם יש משהו שיגרום לי לא להתקרב למשחק הזה עוד פעם, זה ללא ספק החלק השלישי של בובת הגאנון.

אותי ביאס שכל הבוסי היו קלים להחריד.
ובמיוחד לקראת סוף המשחק, עם שיריון הרופיות הבלתי חדיר.
איפה ההיגיון?!

	ADi	ציטוט:
	WW ופיניקס, כל הקטע הוא שהגיבור לא מדבר, כי הגיבור הוא אתה, ואתה שומע ומקשיב. אם לינק ידבר זה כבר לא יהיה אתה. לכן גם אתה יכול לשנות את השם שלו.

כשאני מתכוון ל"מדבר" הכוונה לא בהכרח לדיבוב. יכולים לתת לך שורות לבחור.
מה שמעצבן אותי זה שהדמויות כאילו מדברות במקומך ואתה פשוט עומד ומאזין ולא ממש נותנים לך מקום בשיחה עצמה. לפעמים אני מרגיש יותר כאחד שמצוטט לשיחה מאשר אחד שמשתתף בשיחה.
תוספת של שורות לגיבור בהחלט יכולות להוסיף.

	F.P	ציטוט:
	WW אני אישית דווקא בעד ההומור. אין מה לעשות, הומור מוכר, תשאל כל אחד אם הוא אוהב סרטי קומדי והוא יגיד כן, אולי יבוא עם זה אבל, אבל תמיד יגידו כן. אני לא מוצא סיבה מדוע למשחק לא יכול להיות קצת הומור. לפי דעתי ב-TP היתה כמות הומור בסדר, כלומר לא יצא לי לצחוק במשחק הזה יותר מדי (למרות שהשיגור הראשון שלו מהתותח גרם לי לגחך, וכך גם קרה כשהתרנגולת הזו רצה לתותח וביקשה מלינק שיחכה), וכאשר אתה מדבר עם מישהו על המשחק הסיפור של התותח יכול להיות די נחמד.

אין לי שום דבר נגד הומור. כל עוד זה לא הומר ששובר את הריאליזם של המשחק. במילים אחרות. גיבור שנורה מתוך תותח- לא טוב. סלפסטיק, משחקי מילים וכו... - מעולה.
למשל בתחילת המשחק כשראש העיר מנסה להרגיע את הבת שלו שלא תהיה כל כך "חמה" עם הגיבור. וזה גורם לה להתעצבן עליו. זה הומור טוב.

	ADi	ציטוט:
	אני אהבתי את השיט, בעיקר את המוזיקה. אבל היה חסר שם משהו, אולי קצת יותר תוכן. אהבתי את הקונספט של ממלכה קבורה במעמקי הים.

גם אני חשבתי שזה קסום.
היו לי שתי בעיות עם המשחק, מבוכים קטנים מדי, המשחק עצמו הרגיש פחות "אפי" כי יכלת להגיע לכל מקום כבר בהתחלה (אני אוהב לראות איזה הר רחוק ואז להגיע אליו 8 שעות מאוחר יותר ) והשיט היה מגניב למרחקים קצרים אבל לפעמים הייתי צריך להשאיר את לינק לשוט בזמן שאני הולך להכין קפה או להשתין.
אבל WW זה למשל כיוון ממש ממש מגניב.
אני בטוח שאם הייתה לו גרפיקה ראליסטית ולא מצויירת אף אחד לא היה אומר עליו מילה רעה.
ולדעתי MM זה הזלדה הכי טוב בסדרה, הם התפראו עם נושאים קודרים, מוות והמון דברים פסיכודאליים והיה למשחק מכאניקה מאוד מיוחדת ובוס סופי שהוא לא גאנון.
לדעתי MM טוב מOOT בתור משחק למרות שOOT הרגיש יותר קסום ואפי.