[---איך הכל התחיל---]

זה היה רק עוד לילה אחר באחד מבתי החולים המקומיים של New York.
הרופאים אמרו שחצי מהגוף היה כבר בחוץ. האישה שמעה את זה אבל זה לא מנע מהאישה הצעירה בת ה-21, דניס להפסיק לצרוח.
נשימה ונשיפה, נשימה ונשיפה, שוב ושוב וזה קרה, התינוק יצא.
כשהתינוק יצא דניס הביטה בו במבט בוחן והחלה לבכות. היא לא בכתה מעצב, היא בכתה משמחה שהכאב נגמר ושיצא לה תינוק כה יפה שדומה לה.
האחות של בית החולים בזהירות הרימה את התינוק והביאה אותו לזרועותיה הקרות של דניס. התינוק לא בכה הרבה, הוא רק החזיר לדניס במבט בוחן וחייך.
הוא היה בדיוק כמוה, עור שחור של ילד אפרו-אמריקני.
הילד של משפחת סמית' נולד ב-28 ליולי, 1986.
ביום שאחרי, אחרי שהרופאים סיימו את כל הבדיקות, חיסונים וטיפולים בתינוק, כשדניס ובנה התעוררו במיטה שבחדרם הקטן בעל 2 החדרים הקטנים דניס חשבה על שם. ישר עלה במוחה שם אהוב במיוחד – ג'ימי. היא קראה לתינוק ג'ימי, על שם אביה שמת כבר.
דניס סמית' הייתה אישה צעירה עם עור שחור מ-New York.
היא הייתה מוכרת סמים 3 רחובות מדירתה. לא הייתה לה ברירה, היא הייתה חייבת להשיג כסף לאוכל, בגדים, תשלום על הדירה ועוד. למרות שזו הייתה העבודה שלה, היא לא באמת אהבה אותה.
הרבה פעמים קרה שגברים לא ידידותיים ניסו לעשות לה משהו.
לא משנה אם זה דבר קטן כמו לקחת את הסמים ולברוח או משהו חמור כמו לאנוס אותה או לשדוד אותה. היא גם ידעה שזה לא היה חוקי, והיא הייתה בעד החוק. לא הייתה לה ברירה, אם היא רצתה לשרוד בלי להיפגע ולהרוויח את הכסף בהצלחה היא הייתה צריכה נשק. היא קנתה לעצמה אקדח משלה.
כשהיא הייתה מוכרת בסמטה החשוכה הידועה היא הייתה תמיד עם האקדח שלה, מוחבא בג'קט שלה.
בעלה של דניס מת כשנלחם בשביל "האחים" שלו בקרב כנופיות רחוב גדול.
גם הוא, כמו דניס היה איש עם עור שחור. הוא היה איש חסון ונדיב לכולם. אבל הוא היה רציני שצריך. שמו היה ביל. ביל היה מוכר בחנות מכולת גדולה. חוץ מזה, הוא גם היה זמר, הוא היה מכין שירי ראפ ואז שר אותם. לבד, או עם ראפרים אחרים שהוא אירח. ביל אהב את דניס נורא כמו שהיא אהבה אותו. הוא היה בין האנשים הידועים ביותר בכנופיית הרחוב 'East L Homies', או בקיצור 'eLH'. כל הקרב הגדול שהיה התחיל מזה שאיש מכנופיית הרחוב של האויב מכר נשקים באיזור של 'eLH'. חבר של הכנופייה סיפר את זה לבוס של 'eLH' ואז אנשים מ-'eLH' התחילו למכור נשקים וסמים באיזור של כנופיית הרחוב האויבת. וזה התחיל; אנשים מהכנופייה האויבת היו הורגים אנשים באיזור של הכנופייה האחרת ולהפך, הם היו מרססים את שמותיהם ואת שם הכנופייה על קירות, חנויות ורכבים באיזורים של הכנופייה האויבת ועוד. עד שזה התחיל להימאס לשני הבוסים של שני הכנופיות האויבות. נקבע תאריך, שעה ומקום שבו יהיה הקרב הגדול. זה היה קרב עצום של שימוש בידיים, באבנים, במקלות בייסבול, שרשראות גדולות ועבות, כיסאות, חזיזים ואפילו כמה אקדחים. הרבה אנשים נפגעו ו/או מתו. אחד מהם היה ביל. הקרב הגדול היה שלושה ימים לפני הלידה של ג'ימי.

[---החיים של ג'ימי כילד---]

ג'ימי גדל בלי אבא, בלי גבר במשפחה שתומך, מחבק, עוזר ומחנך.
דניס תמיד ניסתה את הטוב ביותר שלה בשביל לעשות את ג'ימי מאושר ומצליח. ג'ימי היה ילד שקט יחסית, הוא לא ביקש הרבה.
הוא תמיד רצה לעזור לדניס. דניס אהבה אותו והוא אהב אותה, היה להם רק אחד את השני.
כל בוקר דניס הייתה מתעוררת ראשונה, מתכוננת לעבודתה ואז ג'ימי היה מתעורר. ג'ימי תמיד היה מחכה בבית במשך שעה, צופה בטלוויזייה הקטנה שלהם או משחק בצעצועים שלו.
כשג'ימי היה בן 3 דניס שלחה אותו לגן ילדים שהיה ממש ליד הדירה הקטנה שלהם. היא רצתה שלג'ימי יהיו חברים.
איך שהזמן רץ ג'ימי גדל עוד ועוד.
כשהיה בן 7 הגיע זמנו ללמוד בבית ספר.
דניס באמת רצתה לשלוח אותו לבית ספר, כמו כולם, אבל לא יכלה. היא הייתה צריכה לשלם בשביל זה את כל הכסף שהיה להם בשביל אוכל וצרכים אחרים. היא התחילה להלוות מאנשים כסף. עוד ועוד, עד שהיה לה מספיק לשלוח את ג'ימי לבית ספר נורמאלי.

בבית הספר לג'ימי היו הרבה חברים. רוב התלמידים היו חושבים שהוא 'ילד מגניב' וחזק. אף אחד לא ניסה להתעסק איתו. היו גם כבר אז "כנופיות" קטנות בבית הספר. הם לא היו אמיתיות, הם היו חבורת ילדים שהשתלטה על מקום מסויים בבית הספר והייתה מתייחסת לאחרים בזלזול. חבורה כזאתי שלא היו מנסים להציק הייתה הכנופייה שנקראה 'The Breakers' – הם היו מסתובבים ליד שירותי הבנים ובתוכם. הם היו מרביצים לילד שהיה נכנס לשם.

רובם לבשו ג'קט בצבע ירוק כהה ובנדנה ירוקה לראשם.
הם חיקו את כנופיית הרחוב שהם אהבו שאבא של ג'ימי היה בה.
הכנופייה השנייה בבית הספר הייתה 'La Mexa Snakes'.
הם היו מסתובבים ליד ובתוך כיתת המתמטיקה הישנה והנטושה.
הם היו לובשים מעיל גדול בצבעים צהוב ושחור שעל הגב יש סמל של 2 נחשים ובנדנה צהובה לראשם. הם חיקו את כנופיית הרחוב שהם אהבו שהייתה האויבת של כנופיית הרחוב שאבא של ג'ימי היה בה. היא נקראה 'La Mexa Pitos'. כל מי שהיה באחת מהכנופיות אהב את ג'ימי. כולם כיבדו אותו. לא באמת היה לו איכפת מהקרבות שביניהם, הוא היה רק צופה בקרבות.
בשנה הזו במקום שבו ג'ימי ודניס גרו האלימות הייתה גדולה. גדולה יותר מזאת שבשנה שעברה.

[---הערב הנורא---]

סוף סוף השנה הגיעה לסיומה. כל התלמידים שמחו שהחופש הגדול של הקיץ הגיע. ג'ימי סיים את כיתה ז'. לאחר החופש הוא היה אמור להיות ב-ח'.
היה זה כבר ערב של היום האחרון של הלימודים,
ג'ימי שיחק במשחק הוידאו החדש שלו ודניס התארגנה ליציאה.
דניס פנתה לג'ימי: "ג'ימי מאמי, אני הולכת לעשות קניות, בסדר? אני אחזור בתוך שעה או אפילו פחות. תנעל את הדלת אחריי ואל תלך לשום מקום!". ג'ימי רק חייך אליה, הנהן בראשו והמשיך לשחק במשחק, הוא היה שקוע. דניס סגרה את הדלת וירדה במדרגות.
היא יצאה מבניין הדירות ונכנסה למיני ואן הקטנה שהייתה להם.
היא הדליקה את המנוע, חיברה את חגורת הבטיחות ונסעה לקניון.
אחרי שהיא סיימה לקנות את כל הפריטים הנחוצים לבית שהיא רצתה היא בדקה כמה מזומן נשאר לה בארנק וגילתה שלא נשארה אפילו לא אגורה. היא בזבזה את כל הכסף שהיה לה בארנק על הדברים שהיא קנתה. היא החליטה למכור עוד טיפה סמים שהיא תהיה מסודרת עד לשני הימים הבאים. היא הכניסה את הדברים שהיא קנתה לתוך תא המטען האחורי של המכונית, לקחה מהמכונית 4 חבילות של מריחואנה ונסעה לסמטה הרגילה שבה מוכרים דברים לא חוקיים בדרך לא חוקית.
היא עמדה שם וחיכתה במשך 5 דקות, ללא הצלחה. לא היו באותה שעה הרבה אנשים בסמטה. היחידים שהיו, היו חבורה מסוממת של גברים שחורים עם זיפים לבושים בחולצות של 'I Love NY' ו-2 נשים לבושות בבגדים שחורים; מגפיים שמגיעות למעל הברכיים, בגד עליון שהיה נראה כמו חזייה עבה ומכנס קצר, דק שחור. הדבר היחיד שמנע מהן להיות שחורות לגמרי היה עורן שהיה לבן, שיערן שהיה אדמדם והסיגריות הלבנות שהן עישנו. עברו 3 דקות וכבר לא היה שם אף נפש חייה חוץ מדניס.

עברו עוד 2 דקות ולפתע איזה גבר לבן עם שיער בלונדיני, עיניים ירוקות, הבעה שחצנית על פניו וחליפה שחורה הגיע למקום.

הוא התקרב אל דניס. זה היה נראה שהוא נגעל ממנה. הוא הסתכל עליה בתיעוב למרות שהיא לא עשתה לו כלום. דניס ראתה שלאיש היה סכין ביד. האיש נבח אליה: "מה לעזאזל את עושה פה, זונה?!".
דניס גמגמה במבט מפוחד, בקול חלש: "אאאאאההה אמממממ אאננ.... נייי... ממוו.. ככרררתת... ממממתתת...ממתקקקיםםם טטעימים לאנשים פפההה....". לאט-לאט היא פתחה את התיק שלה, מחפשת את האקדח. האיש צעק שוב עם קולו הנבחני והשחצני: "את לא יכולה למכור פה את החרא שלך, זונה כושית!!".
לפני שהיא הספיקה להוציא את האקדח הוא דחף אותה בחוזקה והיא נפלה. לאחר מכן הוא קפץ עליה באלימות ודקר אותה 3 פעמים בחזה ופעם אחת בגרון. היא מתה, כמובן. הוא תלה את הגופה עם אחד החתכים העמוקים שעברו מהחזה לגב על מקל עץ קטן וחזק שהיה תקוע בקיר. הוא רשם על נייר גדול עם הדם של דניס: "תיזהרו, הכושים שמזדיינים פה בסביבה! זה לא מקום לתת לאידיוטים שחורים למכור את החרא שלהם ולקבל כסף ! ! !".
הוא הלך מהמקום. אפילו ציפור לא הייתה שם.
בזמן הזה ג'ימי היה בדירה הקטנה, הוא צפה בטלוויזייה.
הוא חשב לעצמו: "מתחיל להיות מאוחר, איפה אמא?". אבל הוא לא דאג לגבי זה הרבה, הוא היה משוכנע שהיא תבוא בקרוב.
עברה עוד שעה ועוד שעה וזה היה כבר חצות בלילה ודניס עדיין לא באה. ג'ימי דאג נורא, הוא רצה לצאת לחפש אותה. הוא לקח מהארון שלו ג'קט כתום-לבן עם קפוצ'ון. הוא יצא מהדירה, נעל אחריו. הוא ירד במדרגות בריצה, החל לצעוק לכל עבר: "אמא!! אמאאאא, את שם?!!". לא הייתה תשובה. הוא רץ לאורך הרחובות, מרחוב לרחוב אחר. הוא זכר שדניס אמרה שהיא הולכת לקניון וחשב שהיא שם. הוא רץ לקניון והתחיל לחפש בכל חנות ובכל מקום, אפילו שהקניון היה גדול. לא היה כל כך קשה, הרבה מהחנויות היו סגורות. גם הוא שאל מוכרים בחנויות אם הם ראו אותה. כולם אמרו שלא ראו אותה. הוא לא איבד תקווה, אבל הייתה לו הרגשה לא טובה בבטן. הוא חשב וחשב ולא עלה לו שום רעיון איפה אמא שלו יכולה להיות. לפתע עלה במוחו רעיון, הוא חשב: "אולי היא במקום שבוא היא תמיד מכרה את הסמים?!". ג'ימי ידעה איפה זה, לא פעם אחת הוא עקב אחריה בשביל להיות בטוח שלא קורה לה שם כלום והתחבא, מסתכל עליה. הוא היה כבר עייף מריצה אבל זה לא היה לו איכפת. הוא המשיך לרוץ, ככל שהוא התקרב הוא הגביר את קצב הריצה. הדרך לא הייתה קצרה.
ככל שהוא התקרב יותר ויותר לסמטה הוא ראה פחות ופחות אנשים מסביב. כשהוא הגיע למקום הוא התקשה; למרות העונה החמימה, המקום היה קר יותר מליבו של השטן וחשוך יותר ממערה סגורה. זה היה לילה גשום למרות הכל. כל בגדיו של ג'ימי היו רטובים. ג'ימי התחיל לגשש באפלה מסביב, חסר תקווה כבר. הוא גישש וחיפש ופתאום הוא מעד והחליק על הרצפה, הוא נפל על גבו. הגשם היה חזק. רק אז הוא נזכר בפנס הכיס שיש לו שהוא תמיד נושא אותו איתו לכל מקום. הוא הוציא את פנס הכיס והדליק אותו. הוא כיוון עם אלומת האור החלושה מסביב. הוא התפלל שהגשם לא יהרוס לו את הפנס. הוא כיוון למקום שבו הוא החליק והבחין שהוא החליק על נוזל, אבל לא נוזל של גשם. זה היה דם. כל הרצפה הייתה מלאה בדם. הוא התחיל לרעוד. הוא הניד לשלילה בראשו והמשיך לכוון עם פנס הכיס מסביב בחוסר סבלנות. הוא עבר לקירות ולקופסאות שהיו מסביב. הוא כיוון על כל חלק קטן של הקיר וכל קופסא הכי קטנה. עד שהוא מצא את זה...
הוא בהה בגוף שהיה תלוי על הקיר, מוכתם כולו בדם. בחשש רב הוא התקרב, מתאמץ להחזיק מעמד. הוא כיוון אל החלק של הקיר. ג'ימי הביט בגופת אימו שהוא כל כך אהב, בגופת הבן אדם שהכי חשוב לו. הוא התחיל לבכות. זה היה בכי מר וכואב, מיליון דמעות זלגו מהעיניים שלו לרצפה, מתערבבות עם מי הגשם והדם.
הוא לא בכה בקול, אבל מבפנים הוא נשבר. הלב שלו נשבר להמון חתיכות אבודות. רק אז הוא הבחין בהודעה שהייתה על ראש אימו היקרה. הוא תלש את הפתק בזהירות וקרא אותו. הפתק היה מוכתם מדם וגשם אבל הוא הבין את המילים. הוא התחיל לקרוע בעוצמה את הנייר וזרק את החתיכות הרבות על האדמה. רק דבר אחד הוא רצה לעשות – להרוג את האיש שעשה את הדבר הנורא הזה לדניס.
ג'ימי בהה בגופה לזמן שהיה נראה כנצח. לאחר מכן הוא לקח את הגופה ומשך אותה למקום עם חול רטוב, קרוב לדירתם הישנה. שמה הוא קבר את הגופה. עם ראש למטה וכאב בלב הוא חזר לדירה, רטוב כולו. היום שלמחרת היה כבר היום הראשון של חופשת הקיץ. הוא התקשר לחברו מבית הספר מייק בלאק. מייק היה גם נער עם עור שחור. מייק תמיד היה מסתובב עם בנדנה ירוקה לראשו וכובע שחור עליה, שהיה נטוי לצד. הוא היה הבוס של 'The Breakers'. ג'ימי סיפר למייק כל מה שקרה ומייק ענה: "אתה יכול לגור איתי, אחי, ההורים שלי שעל סמים בחופשה בהוואי ל-3 החודשים הבאים." רק 2 שעות אחרי שג'ימי סידר את כל חפציו בחדרו בבית של מייק הם התחילו לחשוב על דרך למצוא את האיש שרצח באכזריות את דניס. לא היה להם שום רעיון. ג'ימי שאל: "אפשר ללכת לחשוב בחוץ? אולי בחוץ יתנקה לנו הראש ויהיה יותר קל". מייק הנהן בראשו והם יצאו החוצה. הם התחילו ללכת, ולא יותר מ-7 מטרים של הליכה הם עברו והם ראו 2 נערים של 'La Mexa Snakes' מדברים. הם צוטטו להם. אחרי ששני הנערים סיימו לדבר והלכו לדרכם ג'ימי ומייק היו המומים למה שהם שמעו. הילדים דיברו על הדוד של הבוס של 'La Mexa Snakes' שהרג אישה שחורה בסמטה המקומית של הסמים. מייק שבר את השתיקה בצעקה: "זה למה אתה צריך להיות איתנו, גבר!! 'סתכל מי עשה את זה לאמא'שך!". הוא לקח נשימה עמוקה והמשיך: "בא'לך ללכת למקום שלנו?". ג'ימי רק הנהן בראשו, עדיין המום. הם הלכו לרחוב שג'ימי אף פעם לא היה בו אם שמע עליו. הם הגיעו למקום מוזר עם קופסאות, שרשראות וחלונות שבורים מסביב. מייק התקרב לקיר הגדול שהיה עליו מצויר בגרפיטי: 'The Breakers'. הוא הוציא מהכיס מפתח, הכניס אותו לחור קטן בקיר ושחרר את הנעילה של ה"קיר". לאחר מכן כאילו זו דלת רגילה, מייק הסיט אותה הצידה והם נכנסו, ג'ימי הלך בעקבותיו. ג'ימי הסתכל מסביב וחייך חיוך קטן. המקום היה ענק. כמה נערים לבושים בבגדים ירוקים היו שם. הם שיחקו פוקר וחלקם גם עישנו. מייק צעק לעברם: "יו, אחימ'שלי, ג'ים פה!". הם ראו את ג'ימי וחייכו. "מקורה, אחוי?!",
"ג'ימי, נשמה יפה לראות אותך פה!!", "אה גבר מנשמע?". לפני שג'ימי הספיק לענות לאחד מהם מייק אמר: "קלטו את זה, ג'ים רוצה להיות בירוק!". אחד מהנערים, קארל שאל: "למה 'תה מתכוון, אחי? הוא עכשיו איתנו, שונא ת'צהובים המפגרים?". "כה, אחוי, הוא איתנו!". קארל השיב: "אה יופי, ג'ים." כולם התיישבו על כיסאות העץ הירוקים שהיו לידם ומייק התחיל להתקשר לכל הנערים והילדים שחלק מ'The Breakers'. הרבה נערים, בסביבות ה-70 הופיעו במקום כעבור 10-5 דקות. מייק סיפר לכולם מה קרה לדניס. הם לא נראו ממש מופתעים. אחרי שהם סיימו לשתות כוס בירה ולצעוק: "ירוווווק בנשמהההה!!!", "East L Homies הכי אאאאחייי!!!", "הדם שלנווו ירווווקקקק!!!" ועוד צעקות כל אחד הלך לדרכו ומייק ועוד 3 נערים נשארו לעזור לג'ימי וללמד אותו מה לעשות והכל כשהוא אחד מ'The Breakers'.

וזה התחיל...

[---חברים חדשים, אויבים חדשים, חיים חדשים---]

דברים השתנו. ג'ימי התחיל ללבוש ירוק, הוא היה הולך למכון הכושר המקומי. הוא היה עוזר ל'The Breakers' בדברים קטנים כמו לגנוב מחנויות ספריי ירוק של גרפיטי ובדברים גדולים כמו לרסס אותם באיזורים של 'La Mexa Snakes' ולפגוע בנערים שבאיזורים שם. כל יום הוא היה מתאמן כמה שעות על כיוון עם אקדחים ורובים. פעם אחת כשמייק ראה אותו מתאמן עם האקדח 'Dessert Eagle' מייק אמר בהפתעה ושמחה: "שיט, כושי, אתה שולט עם ה-Deagah ש'ך!". זו הסיבה שהחבריו של ג'ימי התחילו לקרוא לו 'Nigga Deagah' או 'ndJim'. היו הרבה פעמים שהם נלחמו נגד 'La Mexa Snakes'. כמעט תמיד הם ניצחו. ג'ימי הפך ל"סגן הבוס" ב'The Breakers'. כשהסתיים החופש והלימודים חזרו המורים בבית הספר אף פעם לא גילו שדניס מתה וג'ימי בכלל גר במקום אחר, בלעדיה.
אף פעם לא הייתה למורים סיבה להתקשר לבית של ג'ימי או להזמין את דניס לשיחה. אחרי סיום התיכון, כשכבר לא נשאר כמעט כלום מ'East L Homies' וכשכבר לא נשאר כמעט כלום מ'La Mexa Pitos' – 'The Breakers' התחלפו עם 'East L Homies', הם שינו את שמם לכינוי הישן 'East L Homies' והיו כנופיית הרחוב הידועה בגרסתה החדשה. 'La Mexa Snakes' התחלפו עם 'La Mexa Pitos', הם שינו את שמו לכינוי הישן 'La Mexa Pitos' והיו כנופיית הרחוב הידועה בגרסתה החדשה. לכל כנופיה היה את האיזור שלה, את המקום שלה, הצבע שלה, הנשקים שלה והחברים שלה. כולם מכרו נשקים לא חוקיים, סמים ועוד. היו הרבה מתקפות על 'La Mexa Pitos' מצד 'East L Homies'. הם היו נוסעים ב-2 רכבים, 4 אנשים בכל רכב ויורים תוך כדי נסיעה על אנשים מ'La Mexa Pitos'. ג'ימי אהב להרגיש את הרוח הקלילה שמכה בפניו כשהוא היה יורה בצהובים שהוא כל כך תיעב. לא פעם אחת המשטרה תפסה אותם והיה מרדף. אבל תמיד הם התחמקו או הרגו את השוטרים. אפילו שאולי לפעמים כמה מהם היו נפצעים או אפילו נהרגים. יום אחד מייק וג'ימי חשבו על רעיון ושאלו את שאר האנשים ב'East L Homies'. הם רצו להרוג את כל מי שהיה עם ה'La Mexa Pitos'. הם כינסו את כל האנשים שלהם וג'ימי דיבר אליהם: "אחימ'שלי, הגענו עד ליום הזה להראות לבני זונות האלו עם התחת הצהוב השמן מי החזק האמיתי!! מי הגנגסטר האמיתי!! מי יכול לזיין את מי!!!!". ג'ימי השתעל שיעול קצר והמשיך לצעוק ברגש: "אחרי הדרך הארוכה הארורה הזאת אנחנו לא הולכים ליפול!!!! יש פה מקום רק לכנופיה אחת!". מעל 250 גברים ונערים מתבגרים לבושים בירוק צווחו: "כהההההה, בנזונה!!!!!", "פאקינג נכון, מותק!!", "על בטוח, כוסאמק!!!!!", "ירוק בנשמה, אאאאחייי!!!!", "ירוק, גבר!!!", "בווואאאא נעשששהה את זההה, כושי!!!" ועוד צעקות של צהלה שהרעידו את המקום. הם רשמו על פתק מקום, שעה וזמן ושלחו את זה לשולח של 'La Mexa Pitos'. כל מי שהיה ב'East L Homies' וכל מי שהיה ב'La Mexa Pitos' בא למקום שנקבע. זה היה קרב ענק. בין הקרבות העצומים והמסוכנים שהיו בחלק ההוא של New York. אנשים זרקו חזיזים לכל עבר, עמודי חשמל התנפצו, רסיסי זכוכיות עפו לעיניים של אנשים, האדמה הייתה מלאה בדם, שיניים שבורות, רוק, שרשראות שבורות ושבבי עץ גדולים, אנשים זרקו אבנים, כיסאות ועוד. זה היה קרב של מכות, שרשראות חזקות, מקלות מברזל של ביוב וכדומה, מקלות מעץ חזקים, אקדחים ועוד. בכל מקום שמעו זעקות על כאב, פחד וזלזול וקולות של שבירת עצים וחתיכות ברזל ועוד. בשיאו של הקרב הגדול התערבה המשטרה, עקב כל התלונות על הרעש של התושבים מסביב. עכשיו גם היו על הרצפה שוטרים מוכים, אנשים כבולים באזיקים, אלות שבורות לחצאים, אקדחים, מגנים, כובעים, בנדנות ועוד. בסופו של הקרב העצום, כשבאו המוני ניידות וגם מספר רב של חיילים התערבו לא נשארו הרבה בחיים. 11 מ'La Mexa Pitos' שדיממו למוות נעצרו ונשלחו לבית חולים לטיפול דחוף בליווי של שוטרים, 3 מ'East L Homies' נעצרו על ידי המשטרה, מוכים, והוכנסו בכוח לניידות שטסו משם. ג'ימי הצליח להעמיד את עצמו על הרגליים. הוא ברח מהמקום הכי מהר שהוא יכל, פצוע. אבל לא לפני שהוא השיג את הבוס של 'La Mexa Pitos' שלמזל ג'ימי נשאר בחיים, פצוע. הוא חטף אותו למקום של 'East L Homies' ומשם לקח שפיץ פלייר. הוא הביא איגרוף לפניו של הבוס והכריח אותו לספר את מיקומו של הדוד שלו. האיש סירב לספר. ג'ימי שאג עליו: "איך שאתה רוצה, הומו צהוב מזדיין!!!!!!!!!!!!!" הוא עקר 2 שיניים לאיש. האיש צווח מכאב. אבל לא נכנע. בסופו של דבר כשג'ימי השאיר את האיש עם שן אחת ופיו היה מלא בדם וכל הפנים שלו בדמעות של כאב הוא סיפר. ג'ימי בקושי הבין אותו אבל בסופו של דבר הבין. וכך הוא עשה, הוא הרג את האיש הבלונדיני שהרג את אימו. לאחר שסיים את נקמתו הוא קרא למונית שהסיעה אותו לשדה התעופה. שמה ג'ימי התגנב למטוס שלהפתעתו טס למקום הגדול San Andreas, לעיר Los Santos. לא הייתה לו ברירה. עכשיו כשלא נשארו לו לא משפחה, לא מקום לגור ולא חברים הוא היה חייב לברוח. הוא היה חייב להיות בטוח שלא יתפסו אותו ויעצרו אותו.

.אני עשיתי את הסיפור -
- לקח לי הרבה זמן לסיים את זה, אני מבקש תגובות בבקשה.
- אני ממש לא רוצה לראות את זה במקום אחר, לראות איזה ה!*! אומר "אני אסיתי את זה, ריספקט!".
- זה הסיפור של הדמות Jimmy Smith, אני משחק בדמות הזאת בשרת Los Santos RolePlay ועוד מעט גם ב-Vgames RolePlay.
- הסיפור תורגם לעברית, הם לא באמת יודעים עברית, הם מדברים אנגלית.

לההההההההה באמת,קראתי את הסיפור כבר באנגלית בLSRP ואני כבר אומר לך ולכולם שבאנגלית זה נשמע יותר טוב מואעהאהאעהאהע כל הכבד רז.
My story still Powned yours

	ציטוט:
	קראתי את הסיפור כבר באנגלית בLSRP ואני כבר אומר לך ולכולם שבאנגלית זה נשמע יותר טוב

האנגלית שלי לא הכי.. כשזה בעברית אני יכול להוסיף עוד הרבה דברים, תיאורים ועוד..

	ציטוט:
	כל הכבד רז

תודה אחי

	ציטוט:
	My story still Powned yours

you wish

כל הכבוד ממש אהבתי קראתי הכול ממש אהבתי , יפה

	Enforcers	ציטוט:
	כל הכבוד ממש אהבתי קראתי הכול ממש אהבתי , יפה

תודה לירון D:

סיפור מגניב בטירוף אחי!
אני תמיד אהבתי את הסגנון כתיבה שלך, אבל טיפה תקטין את הכתב!

100/100
Homie

	Big Danny K	ציטוט:
	סיפור מגניב בטירוף אחי! אני תמיד אהבתי את הסגנון כתיבה שלך, אבל טיפה תקטין את הכתב! 100/100 Homie

תודה אחייי
אנלא יכול לחכות לשחק איתך בשרת החדש

למה לא?..

	Enforcers	ציטוט:
	למה לא?..

מהה??

נשארת חופר ראז

	Rage'	ציטוט:
	נשארת חופר ראז

2 שורות לא מספיקות

סיפור מדהים!

באמת מדהים!
אבל רן עדיין דה בסט!

דיי איזה סיפור יפה היה ממש כיף לקרוא אותו

איזה סיפור איזה סיפור, עור ברווז..

סיפור טוב!!!!

	Rage'	ציטוט:
	נשארת חופר ראז

xD אני זוכר שהיו לו איזה 3-4 דמויות ברולפלאי הקודם ולכל דמות הוא דפק בייוגרפיה ענקית עם איזה מיליארד שורות בכתב ענק ורווחים,היו לי סיוטים אבל הוא חבר שלי ואחלה בן אדם אז שאני יאכזב אותו?

אוהבים אותך רז רק תקטין קצת את הכתב או שזה לא יגמר טוב

פיי סיפור יפה קראתי כול הלילה ושכחתי להגיב
סיפור מאוד מאוד יפה אח שלי בהצלחה =]

תודה רבה על כל התגובות הטובות אחים

סיפור סוס

חחחחח יפה רז.....
אבל איפה כתוב פה באנגלית?

ומה אתה משחק בLS-RP גם??
אני רק מחכה לאישור של הסיפור שכתבתי..

וד"א סיפור טוב...
אני ההיתי מיתפלא אם לא היו מקבלים את הסיפור הזה..

פשש איזה השקעהה

	LiL KuKy	ציטוט:
	חחחחח יפה רז..... אבל איפה כתוב פה באנגלית? ומה אתה משחק בLS-RP גם?? אני רק מחכה לאישור של הסיפור שכתבתי.. וד"א סיפור טוב... אני ההיתי מיתפלא אם לא היו מקבלים את הסיפור הזה..

כן אחי

יאאלללהה תביאו בתגווובות מה קברתם את ג'ימיי?!

חחחח מחוק את ההודעה מהר לפני שטל יראה אותך...

	kos -T	ציטוט:
	חחחח מחוק את ההודעה מהר לפני שטל יראה אותך...

שיווו כמה זמן לא דיברתי עם טללל

סיפור ממש טוב יפה ומושקע (לא קראתי הכול יש לי מה לעשות בחיים מאשר לקרוא את כול זה אבל חלק זה דיי חשוב יפה מאוד אחשלי)

***מוזיקה של מלתעות ברקע***


תדמיין את עצמך בין השיניים
:O
אבל מכיוון שאתה הרבה זמן לא הגבת פה וכנראה לא ראית את האזהרה האחרונה אני יוותר לך הפעם

	NaJeS	ציטוט:
	***מוזיקה של מלתעות ברקע*** תדמיין את עצמך בין השיניים :O אבל מכיוון שאתה הרבה זמן לא הגבת פה וכנראה לא ראית את האזהרה האחרונה אני יוותר לך הפעם

חח טוב תודה אחי

לא קראתי הכל אבל מה שקראתי היה ממש יפה
כל הכבוד

	NaJeS	ציטוט:
	***מוזיקה של מלתעות ברקע*** תדמיין את עצמך בין השיניים :O אבל מכיוון שאתה הרבה זמן לא הגבת פה וכנראה לא ראית את האזהרה האחרונה אני יוותר לך הפעם

חחח
טל אתה מצחיק אותי XD

**מוזיקה של מסור ברקע**


תדמיין את עצמך מקבל את זה לפי הטבעת