זה משחק על ילד שהוא נראה כמו חתול והוא מוצא טבעת עם יצור בתוכו (שכחתי את השם) ויש לו כוח למשוך אליו יצורים ולנפח אותם ואז להעיף אותם אז יום אחד 2 אנשים
אז הסיפור שלקלונואה יש חזיון/חלום על 2 יצורים רעים שחושקים בתליון שיש לו כוח קסום וזה מתרחש במציאות ושני היצורים האלו חוטפים גם בחורה אחת אז קלונואה והיצור מהטבעת מחליטים לצאת למסע כדי להציל את הבחורה ולמנוע מהם להשיג את התליון
לא ממש זוכר את העלילה כי שיחקתי בו לפני המון זמן
אבל המשחק הזה השפיע על החיים שלי..הוא מלא דמיון עשיר
זה משחק על ילד שהוא נראה כמו חתול והוא מוצא טבעת עם יצור בתוכו (שכחתי את השם) ויש לו כוח למשוך אליו יצורים ולנפח אותם ואז להעיף אותם אז יום אחד 2 אנשים
אז הסיפור שלקלונואה יש חזיון/חלום על 2 יצורים רעים שחושקים בתליון שיש לו כוח קסום וזה מתרחש במציאות ושני היצורים האלו חוטפים גם בחורה אחת אז קלונואה והיצור מהטבעת מחליטים לצאת למסע כדי להציל את הבחורה ולמנוע מהם להשיג את התליון
לא ממש זוכר את העלילה כי שיחקתי בו לפני המון זמן
אבל המשחק הזה השפיע על החיים שלי..הוא מלא דמיון עשיר
זה נראה כמו משחק מאד יפה.
מספר ווי: 8157-8649-5569-6350 מספר מריו קארט: 0216-2241-9193
כשקראתי זאת מקודם ב-IGN אני קפצתי. אני זוכר את המשחק הזה לטובה כאחד הפלטפורמות הכי מגניבות, למרות שלא שיחקתי בו כלל, אבל עקבתי אחריו קצת. דווקא מכיוון שלא שיחקתי לא משנה לי שמדובר ברימייק (לפחות לא פורט!), ועוד גרפיקת סל שד, צריך להיות מרהיב!
אני אישית מעדיף את הראשון, למרות שהגיימפלי (וגם הגרפיקה כמובן) של השני קצת יותר מתוחכם. למה? בגלל הסיפור, תאמין או לא. אני לא רוצה להרוס, אבל כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, הסוף של המשחק הזה כל-כך לא צפוי ומטלטל, שזה השאיר בי רושם לכל החיים. במשחק השני יש סיפור יחסית סטנדרטי לז'אנר. לשני המשחקים יש פסקול יוצא דופן באיכותו.
את שני המשחקים ל-GBA פחות אהבתי, למרות שהם הרבה יותר מתוחכמים מבחינת חידות (את המשחקים ל-PS הייתי מגדיר כפלטפורמה 2.5 מימדי קלאסי. אלו של ה-GBA הם משחקי פאזל כמעט טהורים, לדעתי). משהו מהאישיות של משחקי ה-PS היה חסר בהם.
למקרה שלא שמתם לב, יש בסריקה הסבר על השליטה. עפ"י הווידאוים של רונן אני מבין שה"התקפה" של הגיבור היא לתפוס את האויב והלשתמש בו כמקפצה/להעיף אותו לרקע.
בסריקות כתוב ש-1 הוא מקש ה"תפיסה" ו-2 הוא מקש הקפיצה. 1 ואחריו 1 יזרוק את האויב לרצפה, ו-1 ואחריו 2 יזרוק את האויב לאדמה ויהפוך אותו למקפצה. אני מניח שכך זה גם היה בPS1/PS2/GBA.
קלונואה 2 הוא נהדר! ב1 לא שיחקתי ורציתי פורט שלו לds ארורים תהיו בעלי הwii
2 הוא המשחק היחיד שנתן לי את ההרגשה הדומה של משחקי סוניק המקוריים אני אפילו לא יודע בדיוק למה, ורק בגלל זה כל כך אהבתי אותו.
יש לי רגליים נורמליות לגמריי ואני לא רואה שום סיבה מחורבנת
שמישהו ינעץ בהם עינים.
jd salinger
אני אישית מעדיף את הראשון, למרות שהגיימפלי (וגם הגרפיקה כמובן) של השני קצת יותר מתוחכם. למה? בגלל הסיפור, תאמין או לא. אני לא רוצה להרוס, אבל כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, הסוף של המשחק הזה כל-כך לא צפוי ומטלטל, שזה השאיר בי רושם לכל החיים. במשחק השני יש סיפור יחסית סטנדרטי לז'אנר. לשני המשחקים יש פסקול יוצא דופן באיכותו.
את שני המשחקים ל-GBA פחות אהבתי, למרות שהם הרבה יותר מתוחכמים מבחינת חידות (את המשחקים ל-PS הייתי מגדיר כפלטפורמה 2.5 מימדי קלאסי. אלו של ה-GBA הם משחקי פאזל כמעט טהורים, לדעתי). משהו מהאישיות של משחקי ה-PS היה חסר בהם.
הערת אגב (סוג של ספויילר): למשחק הזה יש את אחד הסופים העצובים ביותר בהסטוריה. נראה לי שזה המשחק היחיד שאי פעם גרם לי לבכות.
ב-1UP חיזקו את דבריך כשאמרו: you control Klonoa as he uses his magic ring to beat up enemies and hop around on platforms and also experience the saddest story to ever hit the platform genre (serious).
וואו, הייתי רוצה לראות את זה. הוא דווקא נראה כל כך עליז בשביל להיות כזה.
אם המשחק הזה יצליח לקונסולה, ויגיע המשחק השני, אני מניח שנראה גם את השלישי (שטרם פותח).
הממ. עכשיו שמתי לב פתאום שברימייק יש לך חמישה לבבות במד הכוח, בעוד שבמקורי היו רק שלושה. מעניין למה הם עשו את זה. המשחק היה קל למדי גם ככה.
ספוילר:
אחרי שכל המקומות התאחדו ונוצר כזה מקום אחד גדול..לא זוכר אז היה איזה קטע שצריך לקפוץ גבוה אז זה היה מתסכל ולקח לי חודש לעבור..וגם בקרב נגד ג'וקה מתי שהוא הפך למפלצת לקח לי זמן לקלוט לצעוד על האורות האלו..המשחק נהיה יותר קשה בשלבים המתקדמים
קשה לי מאוד לראות משחק כל כך צבעוני עם סוף עצוב.
אני לא יודע אם לבקש ספויילר או לא, כי מצד אחד אני רוצה לדעת למה הוא כל כך עצוב, מצד שני אולי אני אשחק בו בעתיד אז זה יהרוס לי את הסוף....
קשה לי מאוד לראות משחק כל כך צבעוני עם סוף עצוב.
אני לא יודע אם לבקש ספויילר או לא, כי מצד אחד אני רוצה לדעת למה הוא כל כך עצוב, מצד שני אולי אני אשחק בו בעתיד אז זה יהרוס לי את הסוף....
זה גם מה שאני מת לדעת, אבל חשוב להתאפק ולא לגלות זאאת לפני כן, זה עשוי להרוס את האפקט.
ציטוט:
זהו! אני קונה WII! זה משחק כל-כך טוב! היה לי את הדמו על הPS2 שלי! (אני מדבר על המשחק קלונואה) כל-כך אהבתי! קונה, נקודה! (כולל המכשיר)
כפי שאמרתי, כל אחד והכותרים שאותם הוא אוהד
אני לא שיחקתי במשחק בעבר, אבל כן, הוא מאוד-מאוד מרגש אותי. אני חולה על הסגנון הזה.