Marcus_Fernando
שם: מרכוס
שם משפחה: פרננדו
כינוי רחוב: Diablo
שם בדוי: מיקו גרסיה
גיל: 25
שפה: ספרדית,פורטוגזית,אנגלית וקצת רוסית
מין: זכר
מוצא: מקסיקני/ספרדי
תאריך לידה: 6/6/1984
שותה: כן
מעשן: כן
צבע אהוב: תכלת
תחביבים: לעשות מעשים מגונים,לשיר ראפ,מכוניות
עבודה: מנהל כנופיה/חברת מחשבים
קעקועים: Aztecas על הגב ושני קרישים על הידיים
סרט אהוב: הסנדק, המסור
ספר אהוב: חיי העולם התחתון
הסיפור
מרכוס נולד בשנת 1984 למשפחה במעמד לא טוב, הם היו עניים.
אמא של מרכוס התפרנסה מזנות ונרצחה אחרי כמה שנים טובות, אביו היה אלכוהוליסט רציני.
מרכוס לא הלך לבית הספר הקב זה שאין להם כסף למימון, הוא שיחק בחוץ עם חבריו ופחד לחזור הביתה כי הוא ידע שכשהוא יחזור הביתה אבא שלו מחכה עם הנעל גומי. (אלכוהול + כפכף = מכות)
באותם זמנים כנופיות שלטו בעיר, כאשר ירד החושך מרכוס מיד חזר הביתה כי הוא ידע שכשמגיע חושך מתחילים היריות,ככה חלפו להם שנים ארוכות עד ש...
בשנת 1998
יום אחד יצא אביו לחנות כדי לקנות עוד בקבוק וויסקי אבל מאיותו שיכור הוא לא סם לב שירדה החשכה מרכוס אמר לו אל תצא החוצה אבל אביו הביא לו מכה עם החגורה השחורה שלו ויצא החוצה, מאותו יום הוא לא חזר.
כמה ימים מאוחר יותר
מרכוס חיפש את אביו ומצא אותו זרוק מחוסר הקרה עם שני כדורים בבטנו באחת משכונת העוני סמוך לרחובם של אחת הכנופיות היותר משמעותיות בעיר ועל ראשו היה מרוסס בספריי צהוב "אל תיפגע במה שאתה לא יכול להרוג" מרכוס התעצבן נורא ומיד הלך לקנות נשק שאיתו הוא ינקום הוא קנה שוטגן ושני רמוני גז מדמיע, וחיקה.
שבוע לאחר מיכן הוא החליט ליפעול הוא זרק את שני הרימונים שהוא קנה דרך החלון של מועדון "אלבמה" איפה שהיו שותים ועושים מה שבראש שלהם אותם אנשים שהרגו את אביו, הוא ניכנס פנימה ולא היסס לירות בכולם עם השוטגן שהיה בידו.
אחרי מספר דקות הוא מצא איש שהתחיל לזוז פניו היו מכוסות דם ושינו היו מצופות זהב הוא הבין שזה הבוס שלהם הוא עקר לו את כול שיני הזהב וסם לו רימון בפה וקשר את הבנאדם לעמוד ומשך את הנצרה ברגע שהבוס שלהם היה זז הוא היה מיתפוצץ אבל מרכוס לא גמר הוא גם אמר לו
"אל תתחיל מה שאתה לא יכול לסיים" ויצא מהמועדון בריצה.
מרכוס פרץ את אחד האופנועים שהיו בחניה ולפתה שמע מאחוריו סירנה מתקרבת, זאת הייתה המשטרה, הוא מיד התניע והצליח לברוח להם.
כעבור שלוש ימים
המניאקים התפרצו לביתו תפסו אותו ונתנו לו 5 שנים מעשר בכלא, הוא לא הבין איך עלו אליו, באיותו בכלא הוא ישב וחשב איך זה יכול להיות ופתאום הוא ניזכר שהוא השאיר את השוגטן בזירת הפשע והיו אליו את תביעות אצבע שלו, הוא אמר לעצמו בלב "עכשיו הכול מובן" הוא הבין שיש לו 5 שנים אבל במקום לכסוס שינים ולהשתגע הוא ניסה לקדם את כבודו בכלא הוא התחיל בקנית סמים ולאט לאט התחיל להתקדם.
כעבור כמה חודשים הוא כתב ושר שיר על חיו הקשים, השיר התפרסם בכול רחבי העיר מרכוס נהיה סלאב בכלא אפילו הסוהרים שרו אותו.
באותו רגע הוא הבין שהוא זמר והאנשים בחוץ אוהבים לשמוע ראפ על ילדותו הקשה, הוא עזב את הקוקאין ואת המריחואנה והתחיל לכתוב שירים.
כעבור 3 שנים
הוא השתחרר על התנהגות טובה, ברגע שהוא יצא החוצה הוא ראה את כמות המעריצים הענקית שחיכתה לו הוא לא ידע שיש לו כול כך הרבה מעריצים בין המעריצים הוא פגש את אנריקו דוארטה,
אנריקו הציע למרכוס שהוא היה הסוכן שלו ומרוכס הסכים, אנריקו סידר למרכוס סבב הופעות בכול רחבי העיר.
מרכוס התעשר וחי חיי פער, מאותו יום כולם הכירו אותו וזמזמו את השירים שלו אבל משהו בליבו עדיין היה חסר הוא רצה לנקום בזה שהרג את אמו.
הוא התחיל לחפש מידע על הרוצח חיפש וחיפש ישב שבועות על גבי חודשים ולא מצא כלום ובזמן הזה הוא הזניח את קרירת הראפ שלו, אנריקו מיד סם לב שהקהל מתחיל ללעוג לו ואמר לו שאתה חיו להפסיק לחפש אחר האדם הזה אין לך שמץ של מושג מיהו או איך הוא נירא אתה מפסיד את כול הכייף בחיים, מרכוס ענה לו אתה צודק אחי בוא נלך לכייף והוא חזר לכתוב שירי ראפ ובין השירים שהוא כתב היו השירים המפורסמים "Po Po Mother Fucker Cop Die" ועוד אחד יותר מוכר
"Get Rich Fast Or Die In The Way"
הסוף
[סיפור דמות]Marcus_Fernando
ס. מנהל קהילת True RP
-Admin level 9 Vgames2 RP-
: 
אני הולך 
תצוגה לינארית
