Alan Wake
מפתחת: Remedy
מפיצה: Microsoft Game Studios
פלטפורמות: Xbox 360
תאריך יציאה: אירופה - 14.5.2010 אמריקה - 18.5.2010
כן אחרי 5 שנים ארוכות (או 6 אבל מי סופר כבר) אחד המשחקים הכי מצופים בדור הזה הגיע אלינו ע"י החברה הקטנה והפינלנדית רמדי, היוצרת של סידרת מקס פיין.
והכן תשימו לב שהמשחק הושפע לא מעט ממקס פיין אם זה בגיימפלי או באווירה ובסיפור המפותל, האם המשחק יצליח להצדיק את ההיפ?
חשבתי שיהיה נחמד לעשות את הביקורת בקונספט הטוב והרע של VGAMES
הטוב:
- סיפור מרתק ועוצמתי
- דמויות נהדרות ומעניינות
- גיימפלי מעולה וממכר
- גרפיקה מדהימה ומהפכנית
- אווירה קולנועית ומצמררת
הרע:
- הסיפור יכול להיות מבלבל באמצע הדרך.
- האוייבים והקרבות צריכים קצת גיוון.
- המכתבים דופקים יותר מדי ספויילרים
- אנימציות מביכות שהורסות את החוויה הסינמטית.
והתעלומה:
מה אלן עושה עם כל התרמוסים שהוא אוסף?
עלילה
אני ינסה לכתוב את העלילה בקצרה קודם בלי הרבה ספויילרים:
הסיפור מדבר על סופר מפורסם עם מחסום כתיבה בשם אלן וויק , אשר מגיע לחופשה עם אישתו בעיירה קטנה ושקטה בשם BRIGHT FALLS כדי להתגבר על מחסום הכתיבה שלו.
אבל פתאום דברים מוזרים מתחילים לקרות, אישתו נחטפת בצורה מוזרה, ויצורים אפלים רודפים אחריו ומנסים להרוג אותו, שום דבר לא ברור אם מה שהוא ראה זה מציאות או הזיות, מה שהוא יודע זה שהוא מוצא דפים כתובים בכתב ידו שהוא לא זוכר שהוא כתב אותם בכלל, אבל מה שהכי מוזר זה שמה שהוא כתב בדפים האלה מתגשמים לפני עניו והוא מנסה בעזרתם למצוא את אישתו אליס.
מה שהוא מגלה זה שכוח אפל עומד מאחורי החטיפה והדבר היחיד שעוצר אותו זה אור.
החלטתי לפתוח דווקה בקטגוריה הזאת כי היא הדבר העיקרי במשחק, מתחילת המשחק אפשר להשים לב שרמדי התמקדה מראש על העלילה ושמה אותו בראש סדר העדיפויות, ההשקעה שהם נתנו בכל מה שקשור לכתיבת העלילה פשוט מטורפת, העלילה מסופרת בצורה ספרותית ומיוחדת, אנחנו רואים את העלילה בתור צופה שרואה\שומע את אלן וויק מספר אותה, אפילו הדברים הכי קטנים במשחק באמצע הגיימפלי מקבלים פרשנות ע"י קולו אלן וויק.
לא פעם אחת רמדי שהמשחק הושפע מכל מיני סדרות ובנהם הסידרה אבודים, אפשר לראות את ההשפעה בעלילה.
הסיפור עצמו מאוד מעניין ומותח, מהתחלה תרצו להמשיך עוד ועוד כדי לגלות מה קרה, בערך עד החצי של המשחק העלילה לא ממש מתבהרת והמשחק לא מספק הסברים מה לעזזאל קורה אבל ממש לפני שזה מתחיל לעצבן המשחקים בתיזמון מושלם מספק תשובות אבל כמו באבודים לכל תשובה נוספת עוד 10 שאלות מה שגורם למשחק להיות מעניין עוד יותר בלי למרוח יותר מדי, מה שכן בדומה לאבודים הסיפור בנוי בצורה כזאת שאפשר לדון ולתת הרבה פרשנויות שונות ותאוריות שונות לעלילה, הסוף במיוחד נותן פתח גדול להמשך ולתאוריות משונות, ובדיוק כמו באבודים , אין לכם מה לפחוד אבל, המשחק די סוגר את הצ'פטר הנוכחי בצורה טובה,ועונה על רוב השאלות ולא מורח יותר מדי והכי חשוב מוסיף טעם של עוד.
חלק מאוד חשוב בסיפור הוא המכתבים שאלן וויק מוצא, אלה בעצם סיפור שהוא כתב על מה שיקרה לו במהלך המשחק והם נותנים פרשנויות והרבה הסברים על מה שקורה או על מה שלא הבנתם במהלך המשחק, והם בעצם מתהרים את מה שקורה במהלך המשחק לא רק לאלן וויק אלה גם לדמויות האחרות, אבל לרוב הם מספקים "ספויילרים" לדברים מפתיעים שיקרו וזה די מוריד מההפתעה, אז אני ממליץ לא לקרוא אותם רק אחרי סוף הפרק.
הדמויות עצמם מאוד אמינות ומעניינות מתחברים מאוד לאישיותו האנושית והפגומה אפשר לומר של אלן וויק ואשכרה מבינים את כאבו ומה שהוא עובר, דמויות כמו בארי ושאר אנשי העיירה בנויות בצורה מאוד טוב ובכללי יש אחלה קאסט.
לסיכום, הסיפור הוא חוויה מדהימה שאסור לפספס, אז תשימו לב לכל פרט קטן.
אווירה ועיצוב:
המשחק רובו מתרחש ביערות בהרים מדהימים ביופיים, לפעמים יהיו גם שלבים בתוך העיירה עצמה וגם כמה קטעים קצרים ביום שלא כוללים קרבות, העיצוב עצמו של העולם שהם בנו מדהים, הם נותנים את ההרגשה שמדובר בעיירה עם חיים ולא סתם יער רנדומלי, ההפסקות האלה של שלבי היום בהחלט מבורכות, אם כי חבל שהם לא הוסיפו עוד קיטעי גיימפלי מעניינים בשלבים של היום, כמו כן אפשר לראות שהמשחק היה בנוי בצורת סאנד בוקס, השלבים ממש ענקים ויהיו כמה קטעים שתצתרכו לנסוע איזה קילומטר או 2 ליעד שלכם, וגם יש כל מיני דרכים נסתרות שמובילות אותכם לתחמושת וכדומה.
מה שהכי הפריע לי זה עיצוב הבוסים, אף בוס לא ממש מאתגר, תמיד זה לכוון עלהם את הפנס עד שהם נעלמים, אין שום תיחכום או גיוון, פשוט לשרוד עם הפנס עד שהוא נעלם, אני מבין שלמחזר אוייבים רגילים זה בסדר אבל למחזר בוסים זה די חסר טעם וחבל יש פונטציאל מאוד גדול לבוסים מעניינים במשחק הזה (רק תחשבו על בית או מבנה שלם שתוקף אותכם)
האווירה במשחק פשוט מדהימה, כמו כן בשלבי היום יש אווירה נעימה ורגועה עם נוף יפייפה ופסטורלי, ואז בלי שום הזהרה יש מעבר חד ללילה מצמרר ומבהיל, רמדי השקיעו בכל דבר קטן, אם זה בדברים ענקים שנופלים בלי הזהרה כמה מטרים ממך, אם זה ערפל שמכסה את כל היער, או רוח מטורפת שמזיזה את כל העצים וגורמת לטישטוש מוחלט של הראיה, לא ראיתי אווירה אפלה ומצמררת כזאת מאז RE4.
המשחק עצמו סינמטי בטירוף, ממש מטשטש את ההבדלים בן משחק לסרט לא רק בקיטעי מעבר אלה אפילו בגיימפלי, לא ראיתי משחק סינמטי כזה מאז אנצ'רטד 2, הגרפיקה הסאונד, מיקום המצלמה, עיצוב השלבים הכל מתחבר ביחד לחוויה עוצמתית.
גיימפלי:
הגיימפלי במשחק מאוד בסיסי אך מהנה ביותר, יש לכם פנס ומבחר נשקים (אקדח, פצצת תאורה, זיקוקים , רימוני הלם, שוטגאן או רובה) אתם מכוונים עם הפנס על האוייב עד "שהאופל" בו נעלם ואז אפשר לירות בו, כמו כן אפשר גם להתחמק ממתקפות, מה שנותן אפקט של הילוך איטי שמאוד מספק וגם נראה טוב במסך, יש פה ושם טוויסטים קטנים בגיימפלי אבל ב90 אחוז מהזמן זה מה שתעשו, מה שכן הגיימפלי כיף לאללה ולא נמאס גם אחרי הרבה זמן.
עם הזמן מקבלים כל מיני שידרוגים לפנס, אבל לעיתים די קרובות אתה מאבדים את רוב הציוד שלכם אז אל תתקמצנו בכדורים או בבטריות, יש גם הרבה תחמושת שמפוזרת אז רוב הזמן אתם לא תמצאו את עצמכם לא מצויידים, וזה הסיבה שאני ממליץ לשחק לפחות על רמת HARD בשביל לקבל את תחושת הלחץ של חוסר התחמושת.
הAI של האוייבים סביר והם מהווים אתגר, אם כי זה יותר בזכות כוח העל שלהם והמיקום שלהם, לפעמים הם יצוצו מאחוריך בלי שום אזהרה משום מקום, זה אולי בה בשביל להלחיץ אבל לפעמים זה מרגיש כמו "רמאות" מצד המשחק.
גרפיקה:
היה לא מעט היפ על המנוע הגרפי של המשחק שהוצג לראשונה בתוך באנצ'מארק למעבדים החדשים של אינטל לפני 5 שנים, מאז הוא עבר כמה שינוים לטובה אפשר לומר, מהמחשב הוא עבר אקסלוסיבית ל360, והוא ההוכחה לכך שאם משקיעים מספיק זמן בפיתוח מנוע במיוחד ל360 אפשר להגיע לתוצאות מדהימות לא פחות מאקסלוסיבים של הPS3.
ואני אומר בפה מלא שזה המשחק הכי מרשים גרפית שראיתי בקונסולות, הנופים המדהימים, התאורה הדינמית המהפכנית, הטקסטורות, העיצוב האומנותי הכל פשוט מדהים, המשחק מציג שלבים בגודל עצום מרונדרים בזמן אמת, ולא סתם טקסטורות או SKYBOX מזוייפים כמו רוב המשחקים, גם אם אתם רואים שביל מסויים במרחק כמה קילומטרים ממכם , אתם תגיעו לשם בסופו של דבר הכל בזמן אמת בלי שום טעינות כלל רואים שהמשחק היה אמור להיות סאנד בוקס ולא לינארי, תוסיפו לזה תאורה מהפכנית שנותנת לעצם הכי קטן במשחק צל משלו לפי כיוון האור, בניגוד לרוב המשחקים ששם התאורה ממוקמת על המפה, פה התאורה משתנה לפי מקור האור הראשי ומשפיעה על כל העולם של המשחק בזמן אמת, וככה רמדי יכלה לשחק עם כל הקטע של האור והחושך, כמו כן הכל במשחק נראה יפיפה וריאליסטי, הצימחיה שזזה לפי כיוון הרוח, העצים, המיים וההשתקפויות, הכל פשוט כמעט מושלם, הנקודות החלשות במשחק אלה האנימציות של הפרצופים שמזכירים משחקים מלפני 10 שנים, והפירוט של המודלים צריך גם קצת עבודה, רואים שניסו לטשטש את המודל החלש של AW עם ג'קט מפורט בטירוף.
המצלמה עצמה גם נותנת תחושה סינמטית, היא תתן לכם אפשרויות להתמקד בקטעים סינמטים חשובים וכשאתם רצים היא תתמקד על AW מלמטה כדי להמחיש את הלחץ בו הוא נתון.
בכללי בהחלט הפקה מדהימה של הגרפיקה גם בצד הטכני וגם בצד האומנותי, משחק פשוט יפיפה.
סאונד:
כמו כל משחק מהסוג הזה שמכבד את עצמו גם פה חייב לשחק עם מערכת רמקולים טובה ולא הזבל של הטלווזיה, אם אין לכם מערכת רמקולים אז שימו אוזניות, כי הסאונד במשחק הזה פשוט מדהים אפשר לומר שהוא לפחות חצי מהאווירה במשחק, המוזיקה המלחיצה ברגעי הקרבות באה ומפסיקה בדיוק בזמן, העצים שנושבים ברוח, העצמים שמתפרקים ונופלים, אין מה לומר הסאונד הוא הדבר העיקרי שנותן לכם את הרגשת הלחץ במשחק.
הקולות של הדמויות והדיאלוגים גם נמצאים ברמה קולנועית, השחקנים מאוד משכנעים ופשוט כיף לשמוע את קולו המרתק של אלן וויק שמספר לנו את הסיפור במשך כל המשחק, גם מהדמויות המשניות לא חסכו באיכות, אין ספק רמדי קלעה בול.
כמו כן המשחק מספק מוזיקה איכותית ושירים יפים בזמן קיטעי מעבר, ובסוף כל פרק שיש את מסך הסיום מתחיל להתנגן שיר מסויים שקולע בדיוק לנושא של פרק, עוד דבר קטן שמוסיף לתחושה הסינמטית של המשחק.
לסיכום: אלן וויק הוא בהחלט משחק שאפתני שהצליח לעמוד ברוב הציפיות שלי ממנו, עם ערכי ההפקה המדהימים, גיימפלי הממכר, הסיפור העמוק, הפילוסופי והמושך, הגרפיקה מהפכנית, אפשר ממש לראות על מה רמדי הזיעו ועבדו כל השנים האלה, אין ספק שמדובר בייצירת מופת מבחינתי, זה אחד מהמשחקים המעטים שמטשטשים את האבדלים בן משחקים לסרטים, וגם אם נשווה אותו לסרטים אפשר לומר שALAN WAKE יכול להיות סרט AAA לכל דבר.
אבל למשחק גם לא מעט פגמים, עיצוב השלבים יכול להיות קצת יותר מגוון בזמן הקרבות (בזמן יום שבן לבן הוא נהדר), בוסים צריכים להיות קצת יותר מעניינים ומאתגרים, גם גיוון באוייבים יכול להיות מבורך, והסיפור עצמו עד כמה שהוא טוב יכול לבלבל קצת אנשים שלא ממש רגילים לעלילות מסוג שכזה, אם כי הם מסבירים את רוב הדברים בהמשך המשחק, עדיין באמצע יכולה להיות תחושה של בילבול למי שלא שם לב לכל הפרטים הקטנים.
ציונים:
עלילה: 9.0 - סינמטית, פילוסופית, מפותלת ומעניינת, אך יכולה להיות מבלבלת קצת.
גיימפלי ועיצוב: 8.8 - מהנה ביותר וכמה קונספטים מקורים, אך חסר קצת גיוון קצת.
אווירה: 10 - מושלמת פשוט אין לי מילים, מטשטש את ההבדלים בן סרט למשחק.
גרפיקה:
9.5 - היפה ביותר שראיתי בקונסולות, אבל אי אפשר לסלוח על האנימציות.
סאונד: 10 - אפקטים מושלמים, הסאונד טרק הכי טוב ששמעתי מאז מאס אפקט והילו.
אורך ורייפלי ווליו:
9.0 - הסינגל לוקח בערך 12 שעות לסיים, אין מולטי אבל כדי לשחק כמה פעמים.
ציון כללי: 9.4 (לא ממוצע)
בקיצור אין ספק אחד המשחקים הטובים ששיחקתי בדור הזה, בהחלט חוויה עוצמתית שאסור לפספס ממליץ לכולם בחום
Alan Wake - ביקורת
תצוגה לינארית
