נכתב במקור על ידי Toby Danger:
יש לי פינצ'ר שחור ומכוער, אבל באמת... הוא ממש מכוער, יש לו אף ארוך מגעיל כמו הקריקטורות שציירו על יהודים עם אף גדול בתקופות אנטישמיות, ויש לו שערות שיוצרות לו שפם וזקן קטנים כאלה שבקושי רואים, ועוד יוצאות לו שיערות ארוכות מהגבות ועם מסתכלים טוב זה מזכיר מאסטרים של סאמוריים זקנים. ובכלל הוא כולו מלא לכילוך שלא יורד אפילו במקלחת, מלא כתמים לבנים מגעילים, והעור שלו דוקר אותי לפעמים. יש לו על הפה צבע לבן מכוער, הפרווה שלו כמה שלא מנסים לטפח אותה היא נראית זוועה, סופגת יותר ליכלוך ואבק מאשפה שייש בסימטאות הכי לא מטופחות בסין... העיניים שלו גם שחורות לגמריי ככה שאפשר לראות אותם שייש עלייהם הישתקפות של אור, וזה מזה מכוער... זה כאילו לכלב אין עיניים, למזלי יש אצלו המון הישתקפות של אור זה נראה כאילו תמיד הוא בוכה (והאמת שהוא באמת תמיד בוכה תכף אני יגיע לזה..), והריח שלו! אלוהים הריח! הוא מסריח ברמות קשות, זה מטריף אותי! אני מריח אותו נכנס לחדר! כשהוא יושב לידי אני לא יכול להיתרכז כי הוא כל כך מסריח, זה סירחון כזה חזק של כלב אבל יותר מיזה, פעם ירדתי איתו למטה וראינו גופה של עורב שכנראה חתולים הרגו, זה היה ממש מגעיל היה דם יבש ועוד זוועות, בכל מקרה אין לי מושג מה עלה לכלב שלי לראש אבל הוא החליט לרוץ לגופה לרחרח אותה (שזה נורמלי בנתיים..) ואז בלי שום אזהרה מוקדמת להתחיל להימרח עלייה, ואני מתכוון ממש להימרח עלייה! הוא שיףשף את כל הגוף על הגופה, התחיל להיתגלגל עלייה עם הגב כמו שכלבים עושים על דשא ועל חול לפעמים.. אבל הפעם על הגופה, כאילו זה יצור קטן וחמוד שהוא משחק איתו! ומאז כמה שלא רחצתי אותו הוא נשאר עם הסירחון הבלתי יאמן של הגופה!!! זה מבחיל! בכל מקרה... יש לו בעיות נפשיות חזקות, ואני מדבר דברים ממש חולניים, משהו שאפילו הפסיכיאטריים הכי מקצועיים של שלוותא לו יכולים לפענח... אני מדבר ברצינות, הזמנו לו פעם פסיכולוג (כן כן, יש כזה דבר פסיכולוג לכלבים), אין לי מושג כל כך מה היה בין הכלב שלי לפסיכולוג אבל זה בהחלט היה מוזר, הפסיכולוג כזה הרגיע אותו איכשהו כי הוא אף פעם לא רגוע (במובן הרע... הכי רע שייש, תכף נגיע לזה) ותיקשר איתו בזמן שדיבר איתי ועם אמא שלי על הכלב. בכל מקרה לא שמתי לב שלא אמרתי איך קוראים לו... קוראים לו לויד, והוא היצור שיביא לכם את העצבים תוך 2 שניות גג מהרגע שתיכנסו לבית, הוא יינבח כמו זונה על קראק ושחקן כדורסל על קוקאין, שהאמת זה הקטע הפחות גרוע כי כל הפינצ'רים כאלה... בכל מקרה כמובן שאפשר לעשות כזה צעד חזק והוא יברח כמו פחדן וינבח עלייכם מרחוק להראות שהוא עדיין גבר... אבל הפחד אצל לויד לא נגמר פה... או לא... הכלב מפחד מהכל, אפילו מחתולים! הוא ממש פוחד מהם, הם ממש רודפים אחריו לפעמים, אם אני לא נמצא לידו ומפחיד טיפה את החתולים הוא אפילו לא יינבח עלייהם. היה יום אחד אבל ממש מוזר, אני לא הפחדתי את החתול שהיה באותו יום למטה והוא מתוך יוזמה התחיל לנבוח ואפילו לרוץ קצת אחריי החתול, שמחתי לאללה עד ש... עד ש פיתאום הוא הפסיק לרוץ עמד איזה שנייה, ברך מהחתול שהוא בכלל הבריח והתחיל לבכות! הייתי המום, כאילו הוא היתחרט על המעשה ונזכר שהוא פוחד מחתולות, ושלא תבינו לא נכון, זה ממש חתולות שהוא מפחד מהן, לא חתולים כל כך גדולים, כי באמת יש חתולים שגוברים על כלבים אבל למען הפאקינג שם! לא חתולות! לא! לאאאא!!!! (טוב חטפתי פתאום כריז כי נזכרתי בזה)... בכל מקרה הוא שוב פעם הפתיע אותי כאשר ביום קיץ בהיר יצאנו החוצה והוא לנגד עיניי שחט פרה קדושה, גבירותיי ורבותיי! הכלב שלי נבהל מהצל של עצמו! כן כן! אני נשבע הוא ריחרח קצת הרים את הראש היסתכל על הריצפה, ראה את הצל וברח בטיל לכניסה הביתה! הייתי בשוק, היה לי קשה לגרור אותו החוצה שיסיים את הצרכים שלו, וזה לא פעם ראשונה, יש ימים שהוא ממש פוחד מהחתולות והוא לא רוצה לצאת לעשו קקי ופיפי... בכלל יש לו חרדות לפעמים שאני לא מבין, הוא מריח צמח ובתוך החלטה של מאית השנייה הוא מחליט לברוח מהצמח! למרות שייש מצב שזה קורה לכלבים אחרים...
בכל מקרה מה שעוד מוזר ומעצבן אצל לויד, וזה היה גם מצחיק בהתחלה.. זה שמתיי שהוא מחרבן, הוא גם בוכה! עכשיו אחריי כמה זמן שזה הצחיק, בערך חודש, נפלה ההחלטה לקחת אותו לוטרינר שיעשה לו בדיקה. הגענו לוטרינר והוא שם כפפה, ואמר "אוקיי זה עלול לכאוב קצת לכלב אז אל תתרגשו", הוטרינר החדיר אצבע לתחת של הכלב שלי וביצע בו בדיקה אנאלית, אני הייתי המום, עומד נידהם... למה אתם שואלים? כי הכלב האידיוט שלי לא הוצע הגה!!! לא מילה! לא ציוץ!!! נראה לי הוא אפילו דיי נהנה מזה, והוטרינר אמר שאין שום בעיה, וכמובן הוא המשיך לבכות בזמן שהוא חירבן, והוא עושה זאת "בגאווה" עד עצם היום הזה... זה כבר ממש עצוב... וזה לא הסוף על סיפורי עשיית הצרכים של ידידנו לויד, הוא כלב זכר, שמשום מה משתין כמו פאקינג נקבה! הוא לא מרים את הרגל, הוא אף פעם לא הרים אותה, ונראה לי שכבר מאוחר מידיי שהוא ילמד...
זה כל כך מוזר לראות אותו משתין....
בכל מקרה, לי יש תיאורייה שהכלב שלי סובל מחרדות, אבל חרדות ממש קשות, טראומות שחצובות ומקועקעות לא עמוק בנפש, ולהלן הסיבות:
1) הוא כל הזמן רועד, אבל כל הזמן! גם כשלא קר, גם כששיא החום, גם כשאין בדיוק סיבה, גם כשמחזיקים אותו, גם כשמלטפים אותו, גם כשהוא אוכל משתין רץ מחרבן ומה לא....
2)הוא סובל מהתקפות אסטמה איומות! שהאמת זה דווקא משעשע לראות.
3) הוא בוכה בלי הפסקה! כל הזמן, לא מבינים למה, כאלה יללות קטנות, הוא לא נח לרגע! כל הזמן "יה יה יה יההההה...." זה קפיץ לי את הפיוזים כל פעם מחדש!
4)כל פעם, ואני מתכוון כל פעם שהוא שומע סירנה כלשהי... הוא בוכה יללות חזקות שכל השכונה שומעת, מין כאלה יללות שמחכות את הסירנות, הוא עושה "ווווווווווווווווווה!......ווווווווווווווה!..." ואי אפשר להרגיע אותו! אני לפחות ויתרתי להרגיע אותו, אבל ברגע שהוא בוכה ככה בחדר שלי, כל החדר שלי מסריח כמו כל הגיהנום מרוכז!!!!!!
עכשיו, אחריי שקיבלתם קצת מושג על אישיותו הפחדנית חסרת ביטחון ומפגרת של הכלב שלי, אני חושב שזה זמן טוב ליידע אתכם בכך שלמרבה האירוניה שמנו לו קולר מנומר... בשביל הקטע 
יש עוד הרבה מה להגיד על האידיוט הקטן... הוא מלקק את הביצים כל הזמן, הרבה פעמים אני תופס אותו בוהה בקיר או על איזה עצם דומם משהו כמו שעתיים (אני לא מגזים) עד שאני שובר לו את רצף המחשבה. אף פעם לא יודעים באמת מה הוא רוצה, הוא בוכה, צווח רועד מסריח, מסתכל עלייך במבט של מונגולויד נכה מנטאלית, ופשוט אין מושג מה הכלב רוצה או מה משמעות קיומו!
עכשיו הנה מה שקרה לי איתו היום... כילד יחסית בודד פיתחתי עם היצור הקטנטן יחסים מאוד עמוקים. בקיצור היום אני נמצא על המחשב, והוא כרגיל מסריח רועד ומיילל ייללות קטנות שמרגיזות אותי ומסתכל עליי מתחת לשולחן... שלוש שעות הוא מעצבן אותי אני צועק עליו "סתום את הפה דיי!" מנסה להבריח אותו כשאני עושה את עצמי זורק צעצוע (הוא כל כך מפגר שהוא נופל בפח כל פעם כבר מיליארדים של פעמים) והוא לא עוזב אותי! אני בכל מקרה מתעלם ובזמן שאני על המחשב משום מקום אני שומא "בום!!" ענקי, נכנסתי להלם!! מסתבר שהכלב שלי רצה לקפוץ לכסא שלי ובדרך דפק את הראש חזק מאוד בשולחן! בכל מקרה הוא הגיע לכסא.... ולפתע נרגע... הפסיק לרעוד, ליילל, לבכות והכל... ושם את הראש עליי שכב ונרדם... נשבע, כמעט ירדו לי באותו רגע דמעות, לא הפסקתי ללטף אותו והבנתי משהו חשוב באותו רגע שהוא שכב עליי רגוע ונהם נעימה כזאת של עייפות, בעוד שהעור שלו דקר אותי... הוא אולי כלב מסריח ואידיוט... אבל כוס עמק! הוא הכלב המסריח והאידיוט שלי!
תודה, ומקווה שקיבלתם את המסר (כל הסיפורים והמקרים פה אמיתיים בהחלט!)
[הודעה זו נערכה על ידי Toby Danger בתאריך 24-09-2003]
נכתב 
פרופיל
דואל
עריכה
ציטוט
אתר בית
נכתב 
.
