כותב שורות אלו תחת השפעת שינה ועל כן יש להתייחס למילותיו בהיגיון כל כך הגיוני עד שהוא לא הגיוני.
אני שונא משחקי תפקידים! כן! שונא אותם! אתה הולך עם איזו דמות הומואית והורד יצורים שאיכשהו יוצאים לך מהרקטום שנמצא לך ליד האוזן! ופתאום מגיע לעולם-לא-חורף-בלילה. שם דפוק ודפוק כשלעצמו. אבל לקחתי מבט ואתם יודעים מה גיליתי? שחוץ מהמבט היותר קרוב זה כמו דיאבלו רק לכפכפים גרוזינים! איך אפשר לאהוב את זה?! מה קרה לזמנים בהם היית לוקח עט ועפרון ומפוצץ חצי בית ספר רק בשביל הערפד המסכן, שפגיעה התבססה על הגיון המכה ולא על גלגול ממוחש שעם ידע בסיסי בתכנות אפשר לשנות שתמיד יצא לטובתך? אז הנה. אמרתי את זה. אני שונא משחקי תפקידים! הם היצורים הנאלחים חסרי המחשבה ביותר שיש, מורטל קומבט לפחות מגניב ויצירתי. לעולם-לא-לילה-בחורף הוא לא יותר מאותה גברת בשינוי אדרת שאנסה את בעלה!
או אוי אוי אוי כמה טעויות תגיד לי אתה דפוק או ככה אתה תמיד????? א. כל משחק אם ידע בתכנות תוכל לשנות את זה שתמיד תנצח אם פה זה צלגולי התקפה בפעולה זה אי פגיעה, ובאסטרתגיה אין סוף משאבים ב.אני מודע יש דמיון רב בצורת הלחימה והגרב בין דיאבלו או יותר נכון DS לבין NWN אבל יש גם בNWN הרבה יותראפשרויות אינטרנט שהם מה שאמורים להפוך אותו לגדול ג.וזה לילות לעולם לא חורף לא לעולם לא חורף בלילה ובעברית כל שם של משחק נורמלי נשמע רע