 |
|
 |
| |
|
מחבר
|
נושא: הסיפור על הקהילה:
|
Eyal / Ex. Arcanide
משתמש רשום הודעות: 215
מ: IsraHell, Holon
נרשם: יולי 2001
|
. i'm hurt  ------------------
The Man Makes His Own Luck
Easy Come Easy Go
|
Wing Chan
משתמש רשום הודעות: 116
מ: איזראל לייק דההההה....
נרשם: יולי 2001
|
היי, מה איתי ?אני אמנם טיפה חדש בפורום אבל לא באנריל עצמו.  ------------------
|
mr redeemer
משתמש רשום הודעות: 754
מ: ישראל
נרשם: יוני 2001
|
אני מצטער אנשים, אבל יש לי מבחנים...
פיזיקה סיימתי היום, וקיבלתי ציון לא רע.
אני ישתדל לעשות את זה ברווח שנותר לי בשישי שבת ואם לא, זה יהיה מוכן סופית מקסימום בחנוכה.
------------------
 People once believed that when someone dies, a Crow carries their soul to the land of the dead, but sometimes, something so bad happens that a terrible sadness is carried with it, and the soul can't rest. Then sometimes, just sometimes, the Crow can bring the soul back and put the wrong things right
(the Crow: Stairway to Heaven)
let me redeeme you
|
Xenocide
משתמש רשום הודעות: 281
מ: haifa
נרשם: אפריל 2001
|
הממ
לאייל יש תפקיד בקהילה
מישהו לא זוכר את Guybrush
השנוא מכל? ------------------
|
CoBrA-MaN
משתמש רשום הודעות: 413
מ: חיפה
נרשם: יולי 2001
|
מי?  ------------------
All Your Base Are Belong To ME !!!! Muuuahahahaha!
|
Net Ranger
משתמש רשום הודעות: 106
מ: israel
נרשם: יוני 2001
|
מי יכול לשכוח את אחד מה...אממ...5 כינויים שלו ?  ------------------
|
mr redeemer
משתמש רשום הודעות: 754
מ: ישראל
נרשם: יוני 2001
|
מה התפקיד של אייל בקהילה?
והגייבראש הזה.
מה היו הכינויים האחרים שלו?
נ.ב
מישהו זוכר את הכינוי של הברנש מCPR, שהיה במחבוש?
אי אפשר לשכוח את אותו עמוד members נפלא וקורע מצחוק שהאזור מגורים שלו הוא prison.
 ------------------
People once believed that when someone dies, a Crow carries their soul to the land of the dead, but sometimes, something so bad happens that a terrible sadness is carried with it, and the soul can't rest. Then sometimes, just sometimes, the Crow can bring the soul back and put the wrong things right
(the Crow: Stairway to Heaven)
let me redeeme you
|
Eyal / Ex. Arcanide
משתמש רשום הודעות: 215
מ: IsraHell, Holon
נרשם: יולי 2001
|
ציטוט:
נכתב במקור על ידי Net Ranger:
מי יכול לשכוח את אחד מה...אממ...5 כינויים שלו ?
חמש? אני מבקש  זה היה רק GuyBrush
E.L.K
Arcanide or if u want, ArcaniCe ------------------
|
^PredatoR^
משתמש רשום הודעות: 293
מ: ישראל, בת-ים
נרשם: נובמבר 2001
|
ציטוט:
נכתב במקור על ידי Eyal / Ex. Arcanide:
חמש? אני מבקש זה היה רק GuyBrush
E.L.K
Arcanide or if u want, ArcaniCe
DragonBallz or somthing
and u had more then five nicks ------------------
Dead, Dead Dumb Bitch!
|
Eyal / Ex. Arcanide
משתמש רשום הודעות: 215
מ: IsraHell, Holon
נרשם: יולי 2001
|
lol, u c why i think u still act like a newbie...those nicks were just temp... ------------------
[הודעה זו נערכה על ידי Eyal / Ex. Arcanide בתאריך 06-12-2001]
|
igor
משתמש רשום הודעות: 7
מ: באר-שבע ישראל
נרשם: דצמבר 2001
|
mr redee,mer אחלה של סיפור יש לך את הכישרון תמשיך ככה.
תנחש מי זה???------------------
I Am The Man
|
CoBrA-MaN
משתמש רשום הודעות: 413
מ: חיפה
נרשם: יולי 2001
|
אייל
לא פרשת מהקהילה ?
------------------
All Your Base Are Belong To ME !!!! Muuuahahahaha!
|
FROGMAN
משתמש רשום הודעות: 1165
מ: שוהם ישר-הל
נרשם: אפריל 2001
|
ציטוט:
נכתב במקור על ידי igor:
mr redee,mer אחלה של סיפור יש לך את הכישרון תמשיך ככה.
תנחש מי זה???
איגור דורפמן?!
מה קורה אחי זה טל עדן הייתי איתך בכיתה ז2 אם אתה זוכר ------------------
|
Eyal / Ex. Arcanide
משתמש רשום הודעות: 215
מ: IsraHell, Holon
נרשם: יולי 2001
|
hah, didnt u leave long time ago as well? and another thing... i berrly play UT, but u cant leave the comm, else they all hate u... like u did ------------------
|
Verose
משתמש רשום הודעות: 597
מ: ישראל, רמת גן
נרשם: אפריל 2001
|
אני אני אני!
בטח שאני מכירה את GUYBRUSH!
כמובן שאני מכירה את מר THREEPWOOD!
איזה זכרונות.... וכמה זמן לא דיברנו...------------------
וירד סם הרציני מצרימה, ויתעצבן!
וילך סם ברחובות מצרים ויהרוג רעים ויציל טובים.
ויאמר סם : "אין כמוני" ויקומו השחקנים האחרים, ויפוצצוהו.
אם אתה כבר בא להרביץ למישהו, תיכנס בו חזק - שישאר על הריצפה.
|
Sw Enigma
משתמש רשום הודעות: 231
מ: ישראל אריאל
נרשם: אוקטובר 2001
|
טוב חברה
בוא נחשוב קצת
קהילה שלמה נכנסת למקום ומתחילה לצחוק על ילדה
אחת מסכנה שמה היא בסך הכל?
עוד בן-אדם שנכנס לשחק איתנו?
לעביר את הזמן ליד המחשב?
מה קורה כאן מה אתם כאלה תינוקות
תפסיקו כבר זה לא מצחיק
הילדה מנסה לצחוק עליכם בחזרה והיא לא מצליחה
בכל מקרה תתבגרו קצת
זה לא יפה
וכל מי שאמר שרדיימר חרא של בן-אדם
אני חושב שהוא טועה ושהוא אחלה בן-אדם
רק חבל שלא יוצא לי לדבר איתו הרבה
ושוב תתבגרו------------------
|
CoBrA-MaN
משתמש רשום הודעות: 413
מ: חיפה
נרשם: יולי 2001
|
כן
מה שדודי התותח אמר ------------------
All Your Base Are Belong To ME !!!! Muuuahahahaha!
|
Strifer
 הודעות: 47
מ: עמודי התווך של נוסגוט'
נרשם: יוני 2001
|
ציטוט:
נכתב במקור על ידי CoBrA-MaN:
מממממממממממממממממממממממממממממה עם הפרק?
BFLOL
cobra u have a big mouth but sometimes a Bigmouth is goot------------------
"One must keep his friends close and his Enemies Even Closer"
|
H0lY-CoW
משתמש רשום הודעות: 483
מ: ISraHeLL
נרשם: יוני 2001
|
מה נסגר איתך רדימר?------------------
|
mr redeemer
משתמש רשום הודעות: 754
מ: ישראל
נרשם: יוני 2001
|
השם הוא איתי דניאל וכדאי שתתחיל לזכור אותו.
הסיפור יצא בחנוכה...
אל תדאג.
ככל שהוא מתעכב יותר, האורך וההשקעה שלו גודלים.
------------------
People once believed that when someone dies, a Crow carries their soul to the land of the dead, but sometimes, something so bad happens that a terrible sadness is carried with it, and the soul can't rest. Then sometimes, just sometimes, the Crow can bring the soul back and put the wrong things right
(the Crow: Stairway to Heaven)
let me redeeme you
|
-Blood Hunter-
משתמש רשום הודעות: 30
מ: קבול\אפגניסטן
נרשם: דצמבר 2001
|
אני לא חדש באנריל
אולי בקהילה/בפורום (קצת.. )
הרבה גם לא שיחקו איתי כי אני לא אוהב להצטרף לשרתים
בגלל זה אני פותח לבדי
את רוב הניסיון קיבלתי מלירות על בוטים
ומהשרת העולמי
נ.ב
הקמתי קלאן
(לא אם ישראלים)
MY OLD NIK WAS: BILL GATES XP
|
mr redeemer
משתמש רשום הודעות: 754
מ: ישראל
נרשם: יוני 2001
|
הסיפור מסויים.
אעלה אותו בעוד עשרים דקות.
הערות, בקשות, ועוד משהו לפני שאני מעלה אותו?
------------------
People once believed that when someone dies, a Crow carries their soul to the land of the dead, but sometimes, something so bad happens that a terrible sadness is carried with it, and the soul can't rest. Then sometimes, just sometimes, the Crow can bring the soul back and put the wrong things right
(the Crow: Stairway to Heaven)
let me redeeme you
|
Reptile
משתמש רשום הודעות: 779
מ: תל אביב, ישראל
נרשם: מאי 2001
|
כן..
תפסיק עם השטויות, ותעלה אותו כבר !
  ------------------
|
mr redeemer
משתמש רשום הודעות: 754
מ: ישראל
נרשם: יוני 2001
|
טוב.
לפני שאתם קוראים את הסיפור.
יהיה מיותר להגיד כל קשר בין הדמויות שבסיפור למציאות הוא מקרי בהחלט, כי זה לא נכון.
הדמויות שכאן, הם אתם. למעט מקרים שיש שתי אנשים בקהילה הנושאים אותו שם, רשמתי כינוי. הרעיון גם שתזהו לבד את האנשים שעליהם אתם קוראים.
בכל אופן, אם תאהבו את הפרק הראשון, אכתוב עוד כאלה שאתם הגיבורים.
כל מי שנפגע מאיך שדמותו הוצגה כאן:
סליחה. מצטער, אבל כך ראיתי לנכון להציג את אותו אדם, בלי שום קשר לאיך שהוא במציאות. חברים מאוד טובים שלי יכולים להעיד שעוותתי את דמותם בצורה קיצונית כאן.
בכל אופן, תהנו.
הכי חשוב, פידבקים.
_________________________________________________________________
הקדמה
טל שפשף את עיניו והתבונן בטלפון בצער. עוד תורנות בוקר של מחלקת תמיכה משעממת שבה צריך להיות ידידותי ללקוחות ולמטלפנים שרוצים לשמוע על החברה והשירותים שבה היא מספקת. "לו על כל שיחה הייתי מקבל פראג…", מלמל האדם שיכל להתגאות בתג ה{S.K} שהיה לפני שמו באנריל.
"איך הולך איתך, ג'רי?" שאל טל את השותף שישב לידו והיה חברו במציאות, הן לקבוצת SK, והן כחברים לכל דבר.
"בע… התקשר אליי לקוח מטורף שטען שהוא לא מרוצה מהחברה כיוון שהיא לא מפנה את הלקוחות לאתרים שמורידים בהם ADSL…" טל התבונן בטל ברצינות, וכעבור מספר שניות התפוצץ מצחוק. "אני לא מאמין! מאיפה הם יוצאים? לפעמים אני לא מבין אותם… פעם התקשר אליי לקוח ש…" צלצול טלפון קטע את משפטו. טל הרים את הטלפון. "אקטקום שלום." ג'רי הקשיב לו מהצד, ופניו גדלו בהפתעה ככל שהמשיך להקשיב לשיחה. "מה? שאני יבין דודו, זה יצא? אה אה… ואתה אומר שזה הגרסא היחידה. טוב. אני יודיע לכל שאר החברה. הקהילה לא תוותר על זה ותרצה להשיג את זה לפני כל הקהילות בעולם. אוקי. כן…. לא, אתה לא צריך להגיד בסוף השיחה רות סוף. אתה משופע מהצבא. באמת?! תצליח להשיג את זה? טוב מאוד! זה יעזור לנו. אוקי תודה, ביי. כן, גם אני חושב שבינגו מופרע קצת… טוב, דודו זאת העבודה. ביי! דודו… ביי." טל סגר את הטלפון והתבונן בג'רי. "אנריל 2 הזדהב!" עיניו נצצו וברקו. עסקים לא סגורים דניאל ישב בחדרו ואכל סטייק. "אם בקהילה היו יודעים את זה, היו קוראים לי קניבל…" הוא מלמל לעצמו. הוא בדיוק לקח נתח ענקי וחשב כמה נפלא הסטייק העסיסי הזה כשטלפון קטע את מחשבותיו. קולו של טל נשמע מהעבר השני של הקו. "היי דניאל. יש לי חדשות אדירות!" דניאל ניסה לבלוע במהירות את הסטייק כדי שטל לא יזהה את מה שהוא לועס בפה. התוצאה הייתה גיבוב של שפה מוזרה כיוון שהסטיק הכיל את רוב הלסת שלו. "א'סה אומר לי סיס' לך חדשאות?" טל הנהן. "טל, אתה מהנהן… זאת שיחה. אני לא יכול לראות את זה." "אה ואללה. בכל אופן, החדשות הם כאלה: דודו לפני שנייה התקשר אליי. אנריל 2 הזדהב."
דניאל ירק את הסטייק שפיו על המסך החדש שלו. "דניאל, כרגע ירקת סטייק?…" דניאל הזיע וגמגם. "לא! זה היה… נמלה. כן זהו… אני אוכל נמלים מהיום! בכל אופן, ספר לי על אנריל 2." טל הנהן והמשיך לספר. "טוב. ככה זה הולך. היום בשעה 10 בבוקר, צוות אפיק עשה חגיגה קטנה במשרד, לאחר שהם סיימו רשמית את אנריל 2. דודו הפסיכי, החליט לעשות הסבה קצרה מחייל קרבי לחייל מודיעין ופרץ למערכות התקשורת של אפיק. כמובן, הוא ראה במו עיניו את קליפי בי צורח מאושר בזמן שהוא מחזיק את הדיסק בידו. עכשיו, כיוון שהם רק הוציאו את התקליטור, הם לא הספיקו עוד לשלוח אותו להזדהבות רישמית, ולכן יש רק את העותק הזה במשרד שלהם. את התקליטור הם ישלחו עוד יומיים לשכפול המוני. זה נותן לנו 48 שעות להגיע לעמק הסיליקון ולגנוב את זה."
דניאל סגר את הלסת שלו ב"קליק" חזק. "אה… טוב. אני יודיע לכל שאר החבר'ה מSK-. נעשה קודם ישיבה פנימית. כדאי שנעשה אותה הפעם במציאות. זה דבר בקנה מידה ענקי!" טל הנהן. "טל… שוב אתה עושה את זה…" אמר דניאל בהזהרה. "סליחה סליחה… הרגל עתיק ומגונה. תארגן את הפגישה בבית של אורון. נפגש שם בעוד כחצי שעה." השניים הנהנו וניתקו.
*
לקח לדניאל, טל וג'רי הרבה זמן להסביר לכל הקבוצה מה הם עושים בבית של אורון, ולמה הם שם. "תבינו! זה הדבר החשוב ביותר לקהילה שלנו מאז פתיחת השרת הישראלי הראשון. אנחנו חייבים להשיג את התקליטור!" צעק ג'רי בהתלהבות עצומה. "תגיד ג'רי, למה אתה לא מוריד את הזקן?" שאל אורון בלי שום קשר לנושא השיחה. ג'רי שאג בכעס וקפץ על אורון. יחסי הכוחות המעט לא הוגנים לטובתו של ג'רי איפשרו לדניאל להגניב עוד חתיכת סטייק קטנה לפיו. בסופו של דבר, אחרי שיחה ארוכה, הצליחו השלושה לספר להם את כל הסיפור ולשכנע אותם להצטרף לתוכנית הגניבה. "כעת נותר רק דבר אחד," אמר טל. "מה?" שאלו כולם יחדיו. "הודעה רישמית לקהילה על התוכנית שלנו…" אמר ג'רי בדיכדוך כשבדיוק נעמד ליד טל.
*
איתי ישב בביתו והתבונן בהודעה בפורום שפורסמה על ידי דניאל. בהודעה פורסם על תוכנית של כל צוות SK לגנוב את העותק היחיד בעולם של אנריל 2. "לו הם רק היו יודעים שהם הולכים בדיוק לפי התוכנית שלי…" צחק איתי והמשיך לכתוב את הסיפור.
*
ליובל נמאס מהפורום בשבוע האחרון. חבורה חדשה של מספר אנשים שהחליטו לעשות באלגן בפורום הגיעה, והחלה להציף את הפורום בהודעות חסרות פשר. הוא בדיוק ראה הודעה של דניאל והתכוון למחוק אותה באופן טבעי, אך ידו נעצרה כשראה את הכותרת. "צוות SK מתכנן לגנוב את העותק היחיד בעולם של אנריל 2! תכנסו!"
כמה מעניין, חשב לעצמו יובל. ברור שמבחינה אתית אני חייב למחוק את זה, כי זה הודעה על דבר לא חוקי ואם לא אמחק, אני בעצמי שותף לעבירה. אך מצד שני… זה אנריל 2! המשחק שכל הקהילה מחכה לו כבר יותר משנתיים! לאחר מספר דקות של דילמה פנימית זו, החליט יובל להשאיר את ההודעה. "שוויגיימס ילכו מצידי לעזעזל. אני מתפטר! שום דבר לא שווה עותק של אנריל 2!"
הוא נכנס להודעה והוסיף את אישורו לפרוייקט. יובל הגדיל לעשות כשפירסם את זה באתר של אנריל בחדשות הראשיות וקרא לכולם להצטרף אליו ולעשות כמוהו. כעבור יום לא היה איש מהקהילה שלא נרשם למבצע הקטן הזה שהפך במהרה לרב ממדים.
*
רעש, שריקות, המולה, ובעיקר רעש נשמעו באולם הענקי. ג'רי להתחיל בנאומו אך בכל פעם שפתח את פיו, שריקות ומילות הערצה נשמעו באולם. "ג'רי! אתה המלך! אנחנו אוהבים אותך! אחלה שרתים!" ג'רי ספר בליבו עד חמש. הוא ראה כבר אנשים כמו המעריץ שהיה בקהל. כשהגיע לחמש, ג'רי ידע שצדק. הייתה סיבה מאחורי כל ההתחנפויות האלה. "ג'רי! תפתח שרת לדארק מג'יק! נו בנאדם, אל תהייה רשע!" ג'רי שנא אנשים כמוהו. תמיד הייתה להם סיבה מאחורי כל ההתחנפויות שלהם, ותמיד זה הגיע לשרת בסופו של דבר. לו הוא רק ידע ששמו של השחקן שצועק הוא איתי והוא אחראי ב48 השעות הקרובות על חייו הוא לא היה מגיב כך. אבל הוא לא ידע, ולכן הוא אמר לאיתי לסתום את הפה בזלזול והחל לנאום כשבליבו החלטה שמי שירצה ישמע, ומי שלא, יפסיד.
"אנשים! כידוע, אפיק גמרה לעבוד על אנריל 2. דודו שלנו שפרץ למערכות המידע של אפיק, גילה את המקום המדוייק שבו התקליטור נמצא, ואת כמות השמירה במקום וכו'. כל מי שכאן בחדר נמצא מסיבה אחת פשוטה:
הוא רוצה לגנוב את התקליטור הזה וגם להשיג אותו. כעת אני רוצה שתשכחו כל מה שאתם עושים באנריל. שכחו את כל אוייבכם. שכחו את כל חבריכם. אתם לבד כאן, אך אתם הכל וכולם בו זמנית. אתם מבינים? מעתה, נצטרך לעבוד כאיש אחד אם אנחנו מתכוונים להשיג את התקליטור הזה. אנחנו לא יכולים לריב. אין לנו אפילו זמן לזה. אני רוצה לראות כאן מעתה שיתוף פעולה הדדי בין כולם. אני רוצה לראות שכולכם באים לשחקן שאתם הכי שונאים ומחבקים אותו. אני רוצה לראות אותנו במשרד של אפיק מניפים בניצחון ושמחה את התקליטור של אנריל 2! אני רוצה לראות אותנו בתור הקהילה המפורסמת ביותר בעולם! אתם איתי?" זה היה הנאום הנכון, וג'רי ידע את זה. כל הקהילה השתלהבה. כולם שאגו. "אתם איתי? פוסטיב, או נגטיב?" שאג ג'רי בכל כוחו. באותו רגע השתררה דממה באולם. שחקן צעיר בשם אור שהכינוי שלו Reptile קם ושאל בקול את ג'רי"מה זה פוסטיב ומה זה נגטיב?" כל הקהילה הנהנה ומילמלו שזה בדיוק השאלה שלהם. "פוסטיב זה כן, ונגטיב זה לא…" אמר ג'רי בסובלנות ובהלם. כל הקהילה התעוררה לחיים. "פוסטיב! אנחנו פוסטיב!" ג'רי טפח לעצמו על המצח. "לפחות זה יותר טוב מאשר הגיבוש האחרון שלהם," לחש טל לתוך אוזנו. "תזכיר לי מה הוא היה?" טל נתן בג'רי את המבט של נו-אתה יודע- הגיבוש- שהיה במסיבת הרשת- כשהייתה הפסקת חשמל- וכל הקהילה קמה- בצעקה אחת- נגדי. "אה… הגיבוש הזה!" אמר ג'רי בחיוך מאוזן לאוזן.
*
כל הקהילה הייתה מצופפת בשדה התעופה. הדבר לא היה נעים עם הקור ששרר שם. "מי היה מאמין שיום יבוא וכל הקהילה שלנו תטוס ביחד, לאותו מקום, כמו כיתה שעברה יום גיבוש מוצלח במיוחד." אמר אור הלטאה לאור אחר שהכינוי שלו היה ZDXGUN . "כן…. ועוד תראה אותם. אנשים שלא הייתי מאמין שידבר ויצחקו מחבקים אחד את השני," אמר אור ושלף סיגריה. "כדאי שתגמל מהסיגריות… זה יהרוג אותך יום אחד עוד, וזה מזיק לריאות." אור (ZDXGUN), נתן באור מבט של תראו תראו… "תראה אור, אל תעלב, אבל אתה קטן ממני ואתה לא תקבע לי אם לעשן או לא." אבל אני רק ניסיתי לעזור ו…" שום ו- אור. אני אדם בוגר." אבל אור! תבין אני…" "שום אתה! אני גדול, אתה קטן, אני יודע יותר, ואתה לא יודע כלום, ברור?" "שיהיה… ברור. הייתה לי כוונה טובה." "כן בטח, כוונה טובה." אור הדליק את הסיגריה והסתובב לאחור ונתקע בפז. "אני לא יותר קטן ממך, נכון?…" פז שאל בנימה מתריסה. "לא. ממש לא. אתה אחלה!" אמר אור בניסיון לפייס אותו. "ושאני יבין, אם אתה יותר קטן ממני, זה אומר שאתה לא יודע כלום?…" המשיך פז. "תראה. אני רק ניסיתי להסביר לו ש…" פז המשיך לשלוח את חיציו. "ואם מישהו יותר קטן ומנסה רק להציע לך הצעות שיועילו לך זה אומר שאתה צריך לא להתייחס אליו כי הוא יותר קטן?" "אבל פז! אני אומר לך ש…" פז לקח לו את הסיגריה ואת קופסת הסיגריות וזרק אותם מתחת לעבר מסלול המראה שהיה מולם. "למה זה היה?!" שאל אור. "זה לא היה… שכחת? אתה קטן. אתה לא יודע כלום." פז הניח את התיק שלו על כתפו ונכנס למפתן המטוס.
*
איתי שנכנס מוקדם למטוס, ישב בפינה שקרובה לחלון ליד ורד, ירון ואביב. הוא המשיך לכתוב את הסיפור. באותו רגע הוא כתב שורה חדשה. "ובאותו זמן, במקום אחר, מטוס בואינג דרס קופסת סיגריות וסיגריה מבלי שהטייס ידע שהם שייכים לאדם שלא יכול לחיות בלעדיהם. וכך למעשה, נגמל אור סופית מסיגריות."
*
ורד שישבה ליד איתי התבוננה בו ולא הבינה מה הוא עושה. היא ראתה שהוא כותב במחשב נייד סיפור כלשהו על קהילה של אנריל אך לא הבינה כלום. "מה אתה עושה איתי?" איתי הרים את ראשו והתבונן בורד בחוסר ריכוז כמו אדם שכרגע התפכח. "אה… אני כותב סיפור על הקהילה של אנריל. משהו חמוד. גם את מופיעה שם." ורד קראה אותו ונחרדה לקרוא בעמודים הראשונים שלו את המשפט שכרגע היא אמרה, "מה אתה עושה איתי?", ואחריו אותה נבהלת ורצה לשירותים. באותו רגע ורד הרגישה בחילה ורצה לשירותים.
ירון שהסתכל עלייה בחוסר הבנה צחק ותפס את מקומה של ורד עד שהיא תחזור. "מה קרה לה?" הוא שאל את איתי. איתי לא הסיר את מבטו ממסך המחשב אך ענה לירון. "היא קראה משהו שהפחיד אותה בסיפור שאני כותב. לך תבין…" ירון לגם מפחית הקולה שלו והמשיך לשאול. "אז תגיד, קראת את הספר האחרון של רומח הדרקון? שמעתי שהוא פיצוץ." איתי הרים את ראשו מן המסך והתבונן בירון בחוסר סבלנות. "ירון, אתה בן 21. תמצא לעצמך משהו יותר טוב לעשות חוץ מלשגע אותי! אתה הורס לי את המוזה!" ירון שהיה מופתע משינוי היחס של איתי קם בכעס ממקומו והלך לעשות משהו שאנשים בוגרים היו עושים באותו רגע: הוא ניגש לדיילת…
אביב שלפני מספר דקות צחק כשראה את ורד הנסערת קמה ממקומה ובורחת לתוך השירותים, כעת נשפך מצחוק כשראה את ירון מפלרטט עם הדיילת כמו ילד קטן ונרגש. "אווח… הנוער של היום." איתי הנהנן לו והמשיך לכתוב בסיפור.
*
בנתיים אי שם בתא הטייס ניצב שחקן העונה לשם תום. "אני יכול להטיס את זה?" הוא שאל את הטייס בהפתעה שלא ציפה לאנשים זרים שיכנסו לתא שלו. "אה… לא! ברור שלא! מה אתה עושה כאן בכלל? עוף מפה!" תום נראה קצת מבולבל. "אבל… חשבתי שמותר לי להטיס את המטוס. אתה יודע, אני תום בוי בכבודו ובעצמו מהפורום של אנריל," תום אמר ברוב חשיבות וניפח את חזהו. "מה זה הפורום של אנריל?! ועזוב אותי. אני צריך להיות מרוכז בהטסת המטוס." תום הנהן ופנה לדלת היציאה מהתא, אך לפני שיצא הטייס קרא לו לשוב אליו. "כן?" שאל תום. "תום כותבים עם ט', נכון?…"
*
האזעקה הזעיקה בכל רחבי המטוס. המטוס שאיבד גובה במהירות לאחר שתום שרף את כל לוח השליטה של המטוס ברגע של עצבים לאחר שהטייס שאל אותו אם את שמו כותבים בט'. המטוס עמד בעוד דקות ספורות להתנגש בחבל הדרומי של אפנגיסטן. "מעניין מה בן לאדן יחשוב כשאספר לו שיצא סקין במשחק מחשב בדמותו שאפשר לירות בו," ציין שחקן בשם אמיר כשחלף ליד איתי. איתי הנהן לאמיר כאילו הוא מקשיב לו והמשיך לכתוב בסיפור. "איתי, אתה מקשיב לי בכלל?" איתי הנהן. "טוב מאוד. ראית את הכבשה שעפה הרגע ליד החלון?" איתי הנהן. אמיר החטיף לאיתי סטירה כדי שיצא מהטראנס ויפסיק לכתוב את הסיפור. איתי התבונן בו בעיניים רושפות. "תגיד, מה זה הדבר הזה שכל היום אתה כותב? אף אחד לא מבין מה זה והיחידה שיודעת היא ורד והיא לא מוכנה לדבר על זה." "רוצה לדעת אמיר? זה סיפור על הקהילה שרק מי שאני רוצה שיופיע מופיע בו." "אני מופיע בו?" שאל אמיר. "לא." אמיר התבונן בעיניי כלבלב באיתי. "למה? אני גם רוצה להופיע שם." איתי התבונן בו בכעס. "אתה תופיע…" איתי כתב משהו במהירות בדף ובאותו רגע פניו של אמיר הפכו לפני סוס. "איך עשית את זה?!" צעק אמיר. איתי צחק צחוק רועם והסביר. "כל דבר שאני כותב מתגשם במציאות. אני כותב את כל מה שקורה לכם." אמיר חשב לרגע ואז צץ בראשו רעיון גאוני. "איתי, אתה יודע אתה המלך שלי. מאז ומתמיד אהבתי אותך. אני מת עלייך." באותו רגע פניו של אמיר חזרו למצבם המקורי. אמיר המשיך. "Etay ownz you all!" צעק אמיר כדי שכולם ישמעו. "איתי הוא השולט! הטוב ביותר! האדם הנפלא ביותר שראיתי." באותו רגע אמיר הרגיש שגופו מתחזק. אך הוא רוצה עוד. "איתי הוא הכי מגניב בעולם!" איתי הרגיש מאושר. באותו רגע הוא כתב משהו שגרם לאמיר להיות מופתע: אמיר יכל לעוף. הוא פשוט ריחף באוויר. באותו רגע אמיר קפץ מהמטוס. הוא פתח את דלת המטוס במהירות ובאותה מהירות הוא סגר אותה. הוא ריחף לעבר תחתי המטוס ואיזן אותו. הוא היישר את מבטו אל האופק וטס בשיא מהירותו לעבר המקום שאליו כולם רצו להגיע באותו הרגע- עמק הסילקון. אמיר הרגיש מאושר. היו בבעלותו שתיים מכוחותיו של סופרמן: כוח העוצמה וכוח התעופה.
*
כל עשרות השחקנים שיפשפו את בגדיהם כדי לסלק את החול שהיה דבוק עליהם. "איזה גועל," ציינה ורד. כולם הנהנו.
המטוס שהונחת על ידי אמיר, התרסק בנחיתת אונס לאחר שאמיר החל להרגיש עייפות מן המשא הארוך. אמיר שהשתדל להתרסק קרוב ככל האפשר לעמק הסילקון התרסק יחד עם המטוס במרחק עשר קילומטרים מעמק הסיליקון.
כולם התבוננו בעיניים כועסות בתום. "הוא שאל אם כותבים את שמי באות ט'…" ניסה תום לתרץ. דודי גיחך. "תרץ את זה." הוא זינק על תום ולפני שתום הספיק להבין מה קורה הוא מצא את עצמו קשור בעשרות חבלים. כל הקהילה התבוננה בתום שצרח שישחררו אותו. הוא ניסה לבעוט בדודי, אך לא הצליח כיוון שידיו היו קשורות והוא נפל על הרצפה. דודי שוב גיחך. הוא ניסה לייצב את תום והחל להתיר את החבלים, כשלפתע משום מקום פרץ שחקן שידוע בשיגעונותיו: אשד. אשד פרץ את מעגל האנשים שהקיף את תום וצרח בקול: "אני יודע! נדחוף אותו ממורד הגבעה והוא יתגלגל לעמק הסיליקון. הוא יגיע שעתיים לפני שאנחנו נגיע!" לפני שמישהו הפסיק לעצור בעדו, אשד בעט בגופו הקשור של תום וגרם לו להגלגל בגבעה העצומה.
לאחר שתום נעלם מעיניהם ניגש אליו יוני. "תגיד, למה זה היה?" אשד ציחקק. "לא יודע. זה היה נראה כמו הדבר הנכון שהיה עלינו לעשות באותו הרגע. "שיהיה…" אמר יוני. הוא הרים את תיקו וסידר את בגדיו. "טוב. אם לא אכפת לכם, נותרו לנו עוד 40 שעות כדי להגיע לעמק הסיליקון אז כדאי שנתחיל לצעוד…" השחקנים הנהנו ואיש איש החלו לצעוד כולם אחרי ג'רי וטל שתיכננו את המסע הזה מתחילתו.
*
לאחר כשלוש שעות כשכל הקהילה גמרה לרדת מההר, הם מצאו את תום מנסה לשחרר את עצמו על ידי שיפשוף החבלים שקשורים אליו אל קיר בניין.
כולם צחקו ביחד למראה המוזר הזה ושיחררו אותו ישר. לאחר שתום שוחרר הוא ניגש לאשד והחטיף לו סטירה. "למה זה היה?" שאל אשד. תום משך בכתפיו כאינו יודע והלך. ג'רי עלה על פלטפורמה קטנה והניח את תיקו על האדמה לידו. "אנשים! שקט! הגענו לעמק הסיליקון. הבניין שמאחורינו הוא בניין אפיק. בתוכו נמצא העותק של אנריל 2. עכשיו לפני שכולנו נכנסים ולוקחים אותו, כדאי שנתכן תוכנית שבה יהיה לחלק מאיתנו תפקידים." שחקן בשם אנטון הרים את ידו. "ג'רי… סלח לי שאני מפקפק בך, אבל למה אנחנו צריכים תפקידים? אפשר פשוט להסתער פנימה ולגנוב את התקליטור בכוח." הרבה אנשים בקהל הנהנו ומלמלו שהוא צודק. ג'רי בא לענות אבל קלט שאין לו תשובה. הוא התבונן בטל שחילץ אותו במהירות. "אנחנו צריכים תפקידים כי… זה יוצא מגניב!" הרבה אנשים בקהל הסתכלו אחד על השני והסכימו שטל צודק. ג'רי לקח לצידו מספר אנשים והתלחש איתם והחל לתכנן איתם את התוכנית.
*
לאחר כחצי שעה מעגל האנשים שהקיף את ג'רי יצא אל הקהל. "יש לנו תוכנית!" הכריז ג'רי. "אבל לפני זה, אנחנו חייבים לעשות דבר אחד," הוסיף טל. הוא ניגש לרדיו טייפ שהונח על אחד הסלעים שמאחורי הבניין, והפעיל אותו. המוזיקה של משימה בלתי אפשרית החלה להתנגן וג'רי החל לדבר.
"אוקי. הבניין שלנו מורכב משלושה מפלסים. כדי להכנס למפלס הראשון צריך כרטיס אלקטרוני, שאין לנו. כמו כן, לשבור את הקירות יהיה דבר בלתי אפשרי. לכן החלטנו לקחת את האדם הכי קטן שיש לנו בקהילה ולשלוח אותו לתוך המפלס דרך התעלות אוורור כדי שיזחל בפנים ויכנס לתוך המפלס הראשון ויפתח לנו את הדלת מפנים." ג'רי זז הצידה והציג את האדם שעמד מאחוריו: עדן. "תראו חברה, אולי אתם יכולים לצחוק עליי רוב הזמן שאני הכי קטן וכל זה, אבל כעת, בלעדיי אתם לא שווים כלום." יוג'ין גירד את ראשו. המשפט הזה לא ממש קרץ לו, אבל גם לא השאיר לו מה לענות. "כעת אם לא אכפת לכם, אני אכנס לתעלה ויפתח לכם את הדלת בעוד מספר דקות. ביי!" לפני שמישהו הספיק להגיב, עדן הסתובב וקפץ לתוך תעלה שהייתה בתוך קיר הבניין שהיה מאחוריו. רגליו הזוחלות נעלמו במהרה מעיניהם של כל השחקנים ורק אור פנסו האיר את המקום שבו הוא נמצא. "מה נעשה עד שהדלת תפתח?" שאלה ורד את ירון. הוא משך בכתפיו. "אני לא יודע מה איתכם… אני מתכוון לעשות מה שמבוגרים עושים." הוא הסתובב לעבר פז והם המשיכו במשחק הקלאס המרגש שלהם. אביב שחלף על פניהם במהירות סינן "הנוער של היום… בושה." כולם המתינו. ג'רי הלך מצד לצד ויצר תעלה. אמיר עף מצד לצד ויצר בועת אוויר. ורד הקפיצה כדורי פינג פונג ללא הפסקה. ירון בדיוק היה באמצע הטלת האבן לאחר מהלך מוצלח במיוחד במשחק הקלאס שלו. איתי המשיך לכתוב את הסיפור. אור עישן. אור השני דיבר ללא הורף עם יוג'ין על האי די אס אל החדש הוא קיבל. אורון סירק את הבובות שלו. קסם ניסה לשחד את תומר בקשר לטורניר ה1-1 כדי שהוא יעלה לשלב הבא. תומר סירב. כעבור מספר דקות, ברעש מתכת גדול דלת המתכת של בניין אפיק נפתחה. מאחוריה עמד עדן. גופו היה מיוזע ורטוב. "לא… היה… אוויר." אחיו הגדול רץ אליו. עדן שהיה בטוח שאחיו מתכוון לעזור לו, הושיט את ידיו, לאחיו שנתן לו סטירה. "איחרת בחמש דקות. בגללך הפסדתי כסף לדן." עדן המבולבל ניער את ראשו. כולם צחקו למראה הדבר ונכנסו פנימה.
*
קירות המתכת הכסופים החזירו את האור על פניהם של אנשי הקהילה. אף עובד לא נמצא באותו יום בבניין. כל המתכנתים יצאו לחגיגה ענקית כדי לחגוג את סיום תכנות אנריל 2. "בזמן שהם חוגגים את המשחק שהם כה השקיעו בו, אנחנו נגנוב אותו…" אמר אורון וחיכך את ידיו. דניאל הנהן. "כן. אני כבר רואה את כולם משחקים במשחק, נהנים מהמנוע הגרפי, מקימים קלאנים חדשים וחזקים." אורון התבונן בו בחיוך והמשיך ללכת. כולם צעדו לעבר הדלת הכסופה שהייתה באופק. כשהם הגיעו אלייה, הם ניסו לפתוח אותה. הם לא יכלו. היא הייתה עבה, משוריינת, ענקית, ובתוכה נמצא המשחק שלו כולם ציפו: אנריל 2! "בחיי, צריך להיות סופרמן או משהו כדי לפתוח את הדלת הזו!" צעק ג'רי. אמיר הנהן. "נכון. למזלך יש כאן אחד כזה." הוא רץ ונכנס בדלת בעוצמה. הדלת נעקרה ממקומה ברעש ענקי. מאחורייה, זוהר בצבעי זהב ומשמיע מוזיקה של מלאכים בטון גבוה, ניצב על כן ברזל המשחק שלמענו כל הקהילה עברה את המסע הזה: אנריל 2.
כולם התבוננו במשחק ופלטו אנחה. ג'רי ניגש בצעדים זהירים לחדר והרים את קופסת התקליטור הנדירה והרים אותה למעלה כמנצח. כל הקהילה שאגה. אנשים עודדו אותו. חיוכים, פלאשים, צרחות שמחה ועשרות צעקות של "ג'רי! ג'רי! ג'רי! ג'רי!" נשמעו בקשה. לפתע קול גבוה קטע את השמחה. "תזהר!" צרחה ורד. זה היה מאוחר מדי. כדור פינג פונג, קטן וירוק, עשה את דרכו בטיסה לאחר חבטה לא נכונה שהייתה אמורה לעוף על הקיר ולחזור לידייה של ורד. הכדור עשה את דרכו במהירות באוויר וקול השריקה שהוא השמיע בעודו עף היא חד וברור. הכדור עף במהירות, שנראתה בעיניי כל הקהילה כמו נצח ואז, בתנועה אחת מהירה וקצרה הוא חדר דרך קופסת התקליטור העדינה וניפץ את התקליטור לשתיים.
*
כעבור יומיים:
כל הקהילה סימנה איקסים מחדש בלוח השנה. "לא נורא," ניסתה לנחם ורד את כולם. "בעוד שלוש שנים נוכל לעשות את כל המסע הזה שוב…"
------------------
People once believed that when someone dies, a Crow carries their soul to the land of the dead, but sometimes, something so bad happens that a terrible sadness is carried with it, and the soul can't rest. Then sometimes, just sometimes, the Crow can bring the soul back and put the wrong things right
(the Crow: Stairway to Heaven)
let me redeeme you
| |
צור עמנו קשר | www.vgames.co.il
כל הזכויות שמורות ל- Vgames
Ultimate Bulletin Board 5.47d
|
|
|
 |
|
 |
|
|
נכתב 
פרופיל
דואל
עריכה
ציטוט
אתר בית