|
מחבר
|
נושא: הישרדות או כבוד קרבי?
|
Unreal Virus
משתמש רשום  הודעות: 200 מ: נרשם: נובמבר 2002
|
כפי שכולכם יודעים, במהלך הקרבות במשחק אינכם חייבים לתרום את מלוא היכולת שלכם לקבוצה.ישנן שתי אפשרויות: להתאמץ או לשרוד. יש הרבה כאלה שהם שדרנים, והמקצועיים ומחפשי האתגר הם המתאמצים. שרדנים: לא ממש מוכנים להקריב את עצמם לניצחון, ומעדיפים פשוט להתקדם עם הקבוצה ופשוט להתקדם אתה. מחכים שהמפקד יראה את האויבים, והולכים לרוב אחרונים. הם מעדיפים פשוט לצפות בקרב, ובמהלכו הם יורים אולי חצי מחסנית. המתאמצים: הם רוצים אתגר, הם מוכנים להקריב את עצמם בכל מחיר- אפילו בכדי להציל חייל רקטות חשוב או מפקד. בקרב הם מבזבזים הרבה תחמושת ולפעמים גומרים אותה- הם תמיד הולכים קרוב למפקד (לידו, מלפניו או מאחוריו) ונותנים לו עזרה מלאה וסורקים הרבה את השטח. בקרב הם עוזרים מאוד, והחובשים שביניהם מוכנים לרוץ תחת אש כדי לרפא מישהו. הם רוצים כבוד קרבי, וזו תכונה מאוד חיובית ואלו שיתאמנו הרבה בתכונת המאמץ במשחק יהפכו לבסוף למקצוענים אמיתיים. *** אני לא אומר שהשרדנים הם פחדנים, אני אומר שהם מעדיפים פשוט לא להתבלט יותר מדי במחשבה שהבלטנים מתים יותר מהר.
אז איזה סוג אתם? שרדנים או מתאמצים? אני לדעתי די שרדן, כי אני ממש גרוע במיפוי אויבים ואני פשוט מעדיף למלא אחר הוראות וזהו. לפעמים אני מתנהג קצת כמו אחד שמתאמץ. ------------------ הולכים לאכול בפלאשפוינט! מזלג, כף, כפית ו... כלי הרצח כמובן!
|
יונתן
משתמש רשום   הודעות: 548 מ: נורדיה, ישראל נרשם: ספטמבר 2002
|
זה מאוד תלוי מאופן שבו הקרב מתנהל וביחסי הכוחות בין הקבוצה שלי לקבוצת האויב... ------------------ "מת אחד זו טרגדיה. מיליוני מתים זו סטטיסטיקה...." אני עכשיו [הודעה זו נערכה על ידי יונתן בתאריך 30-01-2003]
|
ZubakA
חבר מערכת הודעות: 1101 מ: המוקעטה של זובקה נרשם: ינואר 2002
|
תפסיק כבר. ההועדה הזאת מספיק למעלה.------------------
|
יונתן
משתמש רשום   הודעות: 548 מ: נורדיה, ישראל נרשם: ספטמבר 2002
|
עובדה שהתחילו לענות אחרי ששמתי פה את הקישור.... בכל זאת, מצטער אנריל ששמתי את זה בנושא שלך... מקווה שלא אכפת לך.------------------ "מת אחד זו טרגדיה. מיליוני מתים זו סטטיסטיקה...." אני עכשיו
|
ZubakA
חבר מערכת הודעות: 1101 מ: המוקעטה של זובקה נרשם: ינואר 2002
|
אתה חושב שזה בגלל שרשמת פה קישור? ואם כבר אז תרשום שלשם הקישור מוביל, אחרת זה סתם צביעות.------------------
|
Unreal Virus
משתמש רשום  הודעות: 200 מ: נרשם: נובמבר 2002
|
יונתן, זה לא בסדר מצדי שאתה שם פה קישורים לדיונים שלך. הקהילה שלנו מספיק קטנה כדי שכולם ייכנסו לכל הדיונים, ותאמין לי שיש פה כאלה שנואשים כבר משישהו ייפתח דיון לדבר בו.בבקשה זוביק ויונתן, אל תגרמו לסטייה מנושא הדיון. תחזרו לדבר על הדיון, כי זה מעצבן שכל דיון שמישהו פותח תוך 4 תגובות אנשים סוטים מהנושא! ------------------ הולכים לאכול בפלאשפוינט! מזלג, כף, כפית ו... כלי הרצח כמובן!
|
kono
משתמש רשום   הודעות: 1696 מ: א-עד-ת נרשם: ינואר 2002
|
אני מהסוג שמתאמץ מה שמזכיר שאני נלחמתי מול טנק וקבוצה גדולה של חיילים פתאום פיטר ונט עושים לי שלום וכל מיני מילים לא מובנות וזה אחרי שניקתי איזה 13 חיילים בא אליי הטנק ומ*יין לי תצורה ואף אחד לא עזר לי  אולי גיא שירה קצת מהיער ------------------
|
ZubakA
חבר מערכת הודעות: 1101 מ: המוקעטה של זובקה נרשם: ינואר 2002
|
מהיער? אני יריתי מגבעה ליד העיר. "קצת" עזרתי? אני טווחתי שם חיילים מהגבעה שלי.------------------
|
יונתן
משתמש רשום   הודעות: 548 מ: נורדיה, ישראל נרשם: ספטמבר 2002
|
אוקיי רק שתדעו שלא התכוונתי להיות צבוע ואם זה לא נראה לכם מה שעשיתי אז אני מצטער והנה אני גם ימחוק את הקישור... זהו רק רציתי להגיד... תמשיכו לדבר...------------------ "מת אחד זו טרגדיה. מיליוני מתים זו סטטיסטיקה...." אני עכשיו
|
Unreal Virus
משתמש רשום  הודעות: 200 מ: נרשם: נובמבר 2002
|
ציטוט: נכתב במקור על ידי יונתן: אוקיי רק שתדעו שלא התכוונתי להיות צבוע ואם זה לא נראה לכם מה שעשיתי אז אני מצטער והנה אני גם ימחוק את הקישור... זהו רק רציתי להגיד... תמשיכו לדבר...
אתה יכול לנסות לתקן את מעשיך פה גם בתגובה קשורה לדיון, זה ממש לא יזיק.
------------------ הולכים לאכול בפלאשפוינט! מזלג, כף, כפית ו... כלי הרצח כמובן!
|
יונתן
משתמש רשום   הודעות: 548 מ: נורדיה, ישראל נרשם: ספטמבר 2002
|
ציטוט: נכתב במקור על ידי יונתן: זה מאוד תלוי מאופן שבו הקרב מתנהל וביחסי הכוחות בין הקבוצה שלי לקבוצת האויב...
ומה זה? ------------------ "מת אחד זו טרגדיה. מיליוני מתים זו סטטיסטיקה...." אני עכשיו
|
kono
משתמש רשום   הודעות: 1696 מ: א-עד-ת נרשם: ינואר 2002
|
גיא כצה הרגתה במשימה הזאת?------------------
|
ZubakA
חבר מערכת הודעות: 1101 מ: המוקעטה של זובקה נרשם: ינואר 2002
|
לא זוכר, משהו כמו 21------------------
|
kono
משתמש רשום   הודעות: 1696 מ: א-עד-ת נרשם: ינואר 2002
|
אל תגזים אני יצאתי מקום ראשון------------------
|
rer1
משתמש רשום   הודעות: 667 מ: שינוי נרשם: אוגוסט 2002
|
ציטוט: נכתב במקור על ידי kono: אל תגזים אני יצאתי מקום ראשון
וכמה הרגת שהיית במקום ראשון?------------------ אני לא הפוקימון של מצנע ואני לא הדיג'ימון של שרון.
|
ZubakA
חבר מערכת הודעות: 1101 מ: המוקעטה של זובקה נרשם: ינואר 2002
|
לא אצלי... אבל יש לי תחושה שכל אחד ראה את עצמו מקום ראשון. אל תשכח אילו לאגים היו שם.------------------
|
kono
משתמש רשום   הודעות: 1696 מ: א-עד-ת נרשם: ינואר 2002
|
חיסלתי בין 10-15 אתה בכלל לא היית שם וגיא אם אתה אומר...------------------ אילן רמון ז"ל האסטרונאוט הישראלי הראשון 1.2.2003
|
Lirman
משתמש רשום   הודעות: 597 מ: כדור הארץ נרשם: אוקטובר 2001
|
אין לי טקטיקה קבועה, זה כל הזמן משתנה. דבר נוסף, זה תלוי במולטי או בסינגל ...אם אנחנו משחקים איזה Coop אז בדרך כלל אני נשאר עם הקבוצה, לפעמים אני מאחורה ולפעמים מקדימה, רנדומלי בקיצור. ואני הכי אוהב להיות חובש במולטי, אין כמו להגיד: if someone breaks his uncle please tell me, i'll fix it. ואני מודע לזה שלא רושמים uncle ככה, אבל זה בשביל הבדיחה (כאילו דוד ). ------------------
|
יונתן
משתמש רשום   הודעות: 548 מ: נורדיה, ישראל נרשם: ספטמבר 2002
|
במשימה שיצרתי עם חיילי צה"ל שצריכים לכבוש עיר מוצפת במחבלים מסריחים סיגלתי לעצמי שיטה ממש טובה... בהתחלה אני מסתער על העיר עם הכיתה שלי ועוד 3 כיתות מצד ימין, שהוא גם הצד שבו ההגנה על העיר היא החלשה ביותר וגם יש שם בית בן 2 קומות שמהחלון שלו אני יכול לשלוט על כל שדה הקרב. אני כובש את החצר מול הבית ונכנס אליו כשבנתיים שאר הכיתה שומרת על הכניסות לבית שמישהו לא יפתיע אותי מאחור... אני עומד בחלון, צולף ב-5,6 מחבלים ואז נוטש את הבית שלא יפוצצו אותי עם רימון... אז אני יורד למטה וצולף בכל המחבלים ששרדו. בפעם האחרונה כמעט הצלחתי לכבוש את העיר עם הטקטיקה הזאת ואחרי 48 מחבלים שחיסלתי , איזה חיזבלון מניוק זרק עלי רימון ומתתי .... אבל כיבוש העיר קרוב. חכו ותראו! (WTF?)------------------ אלוף משנה אילן רמון ז"ל, גיבור לאומי. יהי זכרו ברוך. אני עכשיו
|