אז החלטתי לפתוח עוד סיפור בהמשכים כזה- אבל מסודר, עם חוקים, ובסיס עלילתי טוב לסיפור.

החוקים:

1. כל אדם רשאי להשתתף בסיפור.

2. אין להשתמש בגזענות/קללות/תכנים פוגעים במהלך הסיפור, אלא אם כן זה משהו שתורם לסיפור כמו: "מטומטם! *ירייה*" אך בבקשה לא להפוך את הסיפור למלוכלך.

3. כל אדם שכותב המשך, צריך לחכות לאדם הבא שימשיך ולא להמשיך בעצמו, אלא אם כן אין המשך כבר למעלה משעתיים.

4. השתדלו לא לכתוב המשך להמשך שנכתב לו כבר המשך.

5. מלל שלא קשור לדיון בתגובתכם נא לכתוב עם * בהתחלה.

*6. לפני שאתם כותבים המשך, חשבו טוב טוב האם פעולות שיקרו במלל שלכם אפשרי במשחק! (זה מה שגרם לנפילת הדיון של זובקה)

7. את ההמשכים נא לא לכתוב באורך ממש ארוך (דף שלם) אבל מותר לכתוב ארוך, אם זה לעניין.

8. נא לכתוב בצורה מסודרת וקריאה, ונא לערוך טעויות.

9. המשך שעבר על חוקי הדיון אבקש למחוקו בידי המנהלים או כותב ההמשך.

10. בבקשה לא לכתוב את הסיפור בצורה כזאת:
13:50- התכוננו לירי.
13:52- לא היה כלום.
13:58- בא אויב.

אם אתם חושבים שיש עוד חוק חשוב בדיון נא להגיד

אוקיי, ניגש לבסיס הסיפור.
בסיפור שלנו יהיה אי דמיוני, סמוך לאיים במשחק (מאלדן, אברון, נוגובה...) ששמו קורדובה, אי בערך בגודלו של נוגובה.
מבנה האי:

צפון: צפון האי בחלקו מדברי, וסמוך אליו ישנם יערות רבים וצמחייה גדולה. בצפון מזרח האי יש מבנה סלעי מאוד. הררי.

דרום: מלא בצמחייה, אך מחסור ביערות. הררי.

מזרח: מאוד מדברי וסלעי. מישורי.

מערב: צמחייה רבה, מיושב מאוד. חלקו מישורי.

מרכז: קצת הררי, צמחייה וקצת יערות, מאוד מיושב.

החופים: החופים בקורדובה מאוד הררים.

אז בסיפור שלנו מסופר על אזרח ממזרח קורדובה, אשר חי עם משפחתו הענייה באזור. שמו ג'ים טרין.
כשהיה בן 9 השיגה משפחתו כסף כדי לעבור למרכז קורדובה היפה, שם יכל למצוא ג'ים חברים ואיכות חיים יותר טובה. אך חלומו התנפץ.

לפני שהגיע לעיר לניזה היפה, עגנו כוחות של צבא רוסיה בחופי קורדובה, והחלו להשתלט על צפון האי. הם מיהרו להגיע למרכז וכבשו את העיר לניזה, ומשפחתו של ג'ים נאלצה לברוח משם. אחרי מספר ימים, נקרא אביו להתגייס לצבאה הראשון של קורדובה, ולהילחם ברוסים. אביו מת בקרב על לניזה, ואמו נחטפה ע''י הרוסים. ג'ים הצליח לברוח ליערות, ונאלץ לחיות שם עד גיל 18. בגיל 18 נודע לו ע''י מקומיים שצבא קורדובה הובס, ושהוקם צבא גרילה.
לוחמי הגרילה מצאו את ג'ים ביערות, וגייסו אותו לצבא הגרילה של קורדבה, הידועה בתור "צבא קורגל".

מכאן מסופר על חייו הארוכים של ג'ים, בגוף ראשון, על הלחימה ארכות-השנים שלו ברוסים ועד לשחרור קורדובה. כאן בסיפור אני ואתם ננסה לתאר את חייו מאז שהיה חייל פשוט ועד להפיכתו למנהיג צבא קורגל.

אתם מוזמנים להתחיל את הסיפור בצורה היפה ביותר שאתם יכולים! ובתור תחילת הסיפור, תנסו לעשות את זה יצירתי! בהצלחה ! ! !

------------------
הולכים לאכול בפלאשפוינט!
מזלג, כף, כפית ו... כלי הרצח כמובן!

ועוד משהו... תכתבו את העלילה כמו עלילה! לא
18:00 גירד לו ליד העין
18:01 הוא ירה יריה והחליף לירי בצרורות

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ZubakA:
לא חייבים לנעול את הסוף בהתחלה, לדעתי צריך לפתח אותו.

ועוד משהו... תכתבו את העלילה כמו עלילה! לא
18:00 גירד לו ליד העין
18:01 הוא ירה יריה והחליף לירי בצרורות

---

וואלה אתה צודק עם השעות... זה היה פשוט איום.
אני יוסיף את זה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי זלביה:
תגיד, אנריל, זה רק אני או שאתה כל איזה שבוע ממציא נושא עם כותרת מחוכמת וכותב טונה דברים?

---

*
טוב אני יתחיל:

"הגיוס היה מהיר אך הטירונות קשה. ג'ים למד איך לירות בנשק, להפעיל מטענים ושיפר את כושרו. כעבוע שבועיים של אימונים הוחלט לשלוח אותו לשדה הקרב לטבילת האש שלו. כמה ימים לפני, נכנסו 4 טנקים רוסיים מסוג T75 לעיירה מרכזית במערב קורדובה. ארחים רבים נפגעו ולא הייתה להם יכולת להגן על עצמם מפני הטנקים- לכן החלה בריחה המונית מהעיר שהייתה חשובה מאוד מבחינה אסטרטגית כי שלטה על עמק מרכזי ולכן היה חשוב מאוד למנוע מהרוסים להשטלט עליה...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי זלביה:
תגיד, אנריל, זה רק אני או שאתה כל איזה שבוע ממציא נושא עם כותרת מחוכמת וכותב טונה דברים?

---

יש לו 10/39 נושאים בעמוד הזה.

ובבקשה תחזרו לסיפור. לא סתם פתחתי את הדיון הזה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יונתן:
"הגיוס היה מהיר אך הטירונות קשה. ג'ים למד איך לירות בנשק, להפעיל מטענים ושיפר את כושרו. כעבוע שבועיים של אימונים הוחלט לשלוח אותו לשדה הקרב לטבילת האש שלו. כמה ימים לפני, נכנסו 4 טנקים רוסיים מסוג T75 לעיירה מרכזית במערב קורדובה. ארחים רבים נפגעו ולא הייתה להם יכולת להגן על עצמם מפני הטנקים- לכן החלה בריחה המונית מהעיר שהייתה חשובה מאוד מבחינה אסטרטגית כי שלטה על עמק מרכזי ולכן היה חשוב מאוד למנוע מהרוסים להשטלט עליה...

---

------------------

אילן רמון ז"ל
האסטרונאוט הישראלי הראשון
1.2.2003

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי kono:
העיר הייתה בצלע ההר המרכזי שהיה גבוה ושטוח בפסגתו
החלטנו לשים שם תצפיתן וכמה צלפים קבוצה שניה תבוא מהצפון עם ליווי של שתי ג'יפים שעליהם יש מכונות יריה
אני הייתי בקבוצה שבאה מהמערב קבוצה של 5 אנשים
אני גיורה בוריס ועוד 2 שאני לא מכיר כל-כך אחד היה אח של בוריס נער סה"כ בן 15 וכבר נלחם כאיש מן המנין הוא לקח כל סיכון אפשרי ולא פחד
לא חשב לוותר אפילו לרגע בוריס אמר שהוא לא כל כך בסדר ושהוא עדיין בהלם מזה שהרוסים שחטו את הוריו
ועדיף שנשמור מרחק
החלטנו לתקוף עם שחר...

---

אך באמצע הלילה התעוררתי מקולות פיצוצים עזים.
הערתי את כל האחרים, וצפינו על הסביבה. הצלחנו לראות ג'יפ שלנו מתגלגל במורד ההר.
כולם התארגנו ותהאוששו. לפתע בא אלינו בריצה תצפיתן שדיווח בהתנשפות: "הרוסים, הם.. גילו אותנו! הם הרסו לנו את הג'יפים, חיסלו לנו צלפים... ועכשיו הם... הם..."
הוא החל להיחנק. שמתי לב שהוא פצוע בחזהו. אני וגיורא ניסינו לקרוא לחובש, אך כל החובשים נהרגו.

הצלחנו להנשים אותו תחת אש, ובסוף הוא אמר לנו שהרוסים התקיפו את מחסן התחמושת הראשי שלנו, ואז התעלף. הבאנו אותו למקום נסתר בין העצים, שם הוא מת מפצעיו. אני וחבריי התחלנו להתקדם לכיוון השורדים, שלפתע פגז מחריש-אוזניים נפל לידנו. רק אני, בוריס ואחיו של בוריס נותרנו.
אחיו של בוריס היה פצוע אנושות, בוריס נפצע בידיו ואני, למזלי, רק נפגעתי קלות בחזה.

בוריס לא יכל לשאת את אחיו, אז נשאתי אותו ורצנו תחת הפגזים שנחתו לידנו. הצלחנו להימלט ליער, ומשם ניסינו למצוא את חברינו. אך הם היו מתים.

דרך המפלט היחידה הייתה הכפר בליז, שנמצא כקילומטר וחצי מאתנו. התחלנו ללכת לאט, ואחרי 300 מטר בערך כבר לא היינו מסוגלים. עצרנו ליד העצים והקמנו מחנה לילה מאולתר.

עריכה: אתם יודעים, אני יכול לכתוב שעות על גבי שעות ככה. אבל הכי מעניין זה שאתם ממשיכים. תמשיכו, אני מת לדעת מה יקרה

------------------
הולכים לאכול בפלאשפוינט!
מזלג, כף, כפית ו... כלי הרצח כמובן!

תעשו לי טובה לא כל הזמן הם הלכו לישון ובלילה הרגו חצי מהם ונשאר רק אחד
אל תשכחו בפלאש פויינט זה הכל עבודת צוות!

------------------

אילן רמון ז"ל
האסטרונאוט הישראלי הראשון
1954-2003

[הודעה זו נערכה על ידי kono בתאריך 06-02-2003]

לקראת ערב הגיע שליח מהעיר גרוניה (כקילומטר מבליז) והחל לדבר: "הם כבשו את גרוניה! הם עושים שם טבח באזרחים! אנחנו לא שורדים!"
ענה לו ראש העיר: "אני מצטער לשמוע. מה אתה רוצה שנעשה? נוכל לתת לך מקום לישון ו-" אך החייל קטע אותו: "אנחנו צריכים לוחמים. צבא קורגל מתמעט, ואנו זקוקים לחיילים!"

ראש העיר מיד הכריז על אסיפה בעיר, וביקש מתנדבים להתגייס לצבא קורגל. אך רבים סירבו כי חשבו שנפסיד ממילא. החלטתי לעלות לבמה ולנאום:

"המסר הזה מופנה לכל אזרחי קורדובה! האי שלנו תחת סכנה. אנחנו עתידים למות כולנו. אבל אם אתם רוצים להיות מסכנים ולעשות לרוסים עבודה קלה, תעשו מה שבראשכם. אבל אנחנו חייבים להילחם. התגייסו עכשיו, ותנו סיכוי לצבא קורגל להגן עליכם בכבוד!"

כולם החלו בקריאות עידוד. לא האמנתי שפשוט-עם כמוני מסוגל לכזה דבר. רבים החלו להתגייס, והיו עדיין כאלה שסירבו. אחרי כשעה אסף השליח את 21 החיילים החדשים, ליווה אותם לכמה משאיות והם נסעו כנראה למחנה צבא קורגל. הוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא, אך אמרתי שאני מעדיף לשמור כאן על העניינים.

הלכנו לישון. ב4 בבוקר העיר אותי במהירות אדם בשם אלן (אדם ידוע בעיר) שטען כי הוא שמע יריות לא רחוק מכאן ופגז נופל. השאר לא התעוררו, אז הלכתי לבדוק את העניין בליווי של אלן. נתתי לאלן אקדח.

התקדמנו בזהירות למקום הרעש, ולפתע ראינו משהו מדמם זוחל על הרצפה. זה היה חייל קורגל. הוא חטף לפתע כדור בראשו, ומת. ראינו רוסי שכוב על הרצפה, לבדו, ומיד ירינו בו. אך פספסנו חלקית, ופגענו לו באזור המפשעה (LOL). הרוסי חסר-האונים זרק את נשקו והתפתל מכאבים. אלן היכה אותו באקדחו, והשתיק אותו. סחבנו אותו במהירות לעיר, ושמה הוא התקבל בקריאות גנאי. הוא היה בן ערובה כעת.

תיחקרנו אותו קצת, אך הוא לא היה מוכן לדבר.
החלטנו להעביר אותו למחנה קורגל. אחיו של בוריס, שהחלים, למד בסיסית נהיגה בג'יפ. העמסנו את הרוסי המעולף על המשאית, ובהבהקת הבוקר פיטר נסע למחנה קורגל. אך בוריס לא רצה להשאירו לבדו, והצטרף אליו. הם נסעו, ואני נשארתי לבד.
אלן זיהה שאני לא מרגיש נוח שאני החייל היחיד פה, ואלן הודיע לי רשמית שהוא רוצה להצטרף לצבא קורגל.
אחרי כשלוש שעות נסענו למחנה של צבא קורגל, ובדרך נתקלתי במראה מזעזע. בוריס ישב לבדו בג'יפ, פצוע בכל גופו, ופיטר לא היה במקום. במילותיו המותשות של בוריס הוא אמר: "הם לקחו אותו" והתעלף.

------------------
הולכים לאכול בפלאשפוינט!
מזלג, כף, כפית ו... כלי הרצח כמובן!

עריכה: מצטער על שגיאות הכתיב אני פשוט מת מעייפות

------------------
2Ejpg[/תמונה][/קישור]
מי שרוצה לדבר,אני עכשיו