ודווקא בעיניו של אדם הגיוני, שלא תפוס בשקר של ארץ ישראל השלמה וגם לא תפוס בשקר של הפלסטינאים כקורבנות מוחלטים, קל לראות את קוצר הראייה שאפיין את המבצע האחרון.

בתגובה לפיגוע של 5 הרוגים, ישראל נכנסה למתחם המוקטעה, זרעה הרס שמצטלם רע מאוד, הסתכנה בפגיעה בערפאת (דבר שהיה בכלל מצית מחדש את העם הפלסטיני להתקוממות רבתי), חיבלה במאמצים האמריקאיים לגייס תמיכה למתקפה על עיראק, ופגעה במעמדה הבינלאומי. עד כאן המחיר, עכשיו, מה נמצא בצד התועלת?

המבוקשים מדרג ב' שדרשנו את הסגרתם לא נמצאים בכלא ישראלי, ו-Ynet דיווחו זה עתה על כך שרוב-רובם ברחו כבר מהמוקטעה עם הסרת המצור. ערפאת זכה לפופלריות מחודשת (גם אם זמנית), תומכי הרפורמות הושתקו, וכושר ההתרעה הישראלי נשחק בעקבות הנסיגה המהירה.

זה מה שקורה כשיוצאים לפעולה מבלי להגדיר מראש יעדים ברורים, ודרך פעולה הגיונית שמתחשבת בנסיבות בינלאומיות ואחרות.

לדוגמא, תסכים איתי שזה "טוב" לזרוק פצצת מימן על עיראק?

בקשר לנושא. היום קראתי במעריב שהפיגוע היה אמור להיות הראשון בשרשרת פיגועים חדשה. בינתיים, תודה לאל, לא היה פיגוע נוסף והשרשרת (כביכול?) נפסקה.

נסה לקרוא לזה חיסרון...

אין מה לעשות, זו הייתה פעולה כושלת, אבל היא עושה את הבלתי אפשרי: גם הימין וגם השמאל בהסכמה שזה היה טימטום. שריד זועם על ההרס והנזק התדמיתי, בעוד שאפי איתם זועם על זה שנסוגנו - מה שבטוח זה שהפעולה לא נשאה כל רווח מדיני או צבאי.

הפעולה הזו הייתה מיותרת לחלוטין.
ישראל לא השיגה כלום חוץ מתמיכה חוזרת בערפאת וגינויים מצד העולם (כן, גם ארה"ב).

שרון הראה את חוכמתו במלוא הדרה.