הציונים באו לפלסטין ממדינות זרות, ישבו את הארץ בצורת קולונזיציה, כבשו עם שלם וגירשו את ילידי המקום מהמולדת שלהם. ציונות מיסודה היא חשיבה גזענית. כיום, הציונים ממשיכים עם המדיניות הגזענית שלהם נגד הערבים הפלסטינים. פעולות הצבא הישראלי בשטחים דומים לאלו של הנאצים, והמדינה עצמה פועלת כמו אפרטהייד של דרום אפריקה. למדינת ישראל אין זכות קיום. במקום מדינת ישראל צריכה להתקיים מדינה פלסטינית ערבית.

זה בערך סיכום של "דיון" שהיה לי עם חבורת אמריקאים לפני כמה ימים. הם טענו שבגלל שאני ציוני, בלי שום קשר לשאר הדעות הפוליטיות שלי (אני בעצם אמרתי שאני תומך בהקמת מדינה פלסטינית, ולא אמרתי שום דבר נגד ערבים בכלליות), אז אני גזעני. שאם אני תומך בקיומה של מדינת ישראל, אני תומך בדיכוי העם הפלסטיני (אפילו אם אני בעד פינוי השטחים, כי מבחינתם כל אזרח ישראלי הוא מתנחל). ושבעצם, הקמתה של מדינת ישראל, והגנת של מדינת ישראל, כולה מבוססת על מדיניות גזענית. אין כזה דבר ציוני שלא גזעני.

בתור ציוני גאה שגר במערב ארצות הברית, אני קצת פוחד. הרעיון של ציונות = גזענות מתחילה להיות מאוד פופלרית כאן, וזה כבר לא רעיון שרק ערבים קיצונים מחזיקים בוא. אנשים שהם די משכילים בנושא של מזרח התיכון, אפילו יהודים, תומכים ברעיון הזה. ואם הם יגלו שאני ישראלי (ותומך בקיומה של ישראל), הם רואים אותי כגזען, אשכרה "נאצי" גזעני. זה כבר הגיעה למצב של סתימת פיות ודברי נאצה, ואני חושש שזה יגיע גם לאלימות פיזית.

בכל מקרה, השאלה שלי אליכם היא, עד כמה אתם חושבים שהרעיון ציונות = גזענות היא נכונה? וכיצד הייתם מתומדדים עם התופעה הזאת?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי pozon:
כוח של ש/13 למחרת.

---

באמת התפלאתי איך זה שאני בשורות האחרונות ועדיין לא היה שום איזכור לש/13

ראשית, עליך להציג את העובדה שליהודים אין בית לאומי אחר, ולאום ללא בית לאומי צפוי לפרעות ולהתקפות - הנאציזם והאנטישמיות הם תופעה מייצגת של אידיאולוגיות שנישאו על גל שינאה ליהודים.

שנית, עליך להזכיר שוב ושוב את עקרון שתי המדינות לשני העמים - עקרון שנותן לנו לגיטמציה להגן על עצמנו. אם ישראל לא הייתה מכירה בהגדרה העצמית של הפלשתינאים, הויכוח היה הרבה יותר קל להם, אך כשישראל פועלת לא רק מתוך עליונות צבאית, אלא גם מתוך עליונות מוסרית - אין להם נקודה.

שלישית, הזכר שוב ושוב את עקרון הדמוקרטיה. ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה באזור. אמנם גם לנו יש את הפאקים שצריך לפתור (אי שוויון שנוצר מעיוותים היסטורים, השפעת-יתר של הדת על מוסדות המדינה, אי-שוויון כלכלי וכו'), אך בישראל יש את חופש הביטוי, חופש הפרט והזכות לחירות. לא כך ברשות הפלשתינאית, בעיראק או בסוריה.

רביעית, ישראל היא מדינה שוחרת שלום, אשר גם השיגה אותו עם כל מי שרצה. מצרים וירדן, לדוגמה. את הנתונים הללו אני מאמין שאתה מכיר.

ולבסוף, כמה עצות ידידותיות, לכל ויכוח הסברתי, מתוך נסיון אישי בליגת-דיונים שהשתתפתי בה:

1. דבר מתוך ניסיון לשכנע, ולא לנצח בויכוח. ככל שתכעס יותר בעת הכתיבה, כך תהיה רחוק יותר מלשכנע את מי שבאמת רוצה לשכנע.

2. ישנם רבים שלא ניתן לשכנע אותם, אך דרך הדיון איתם ניתן לשכנע את אלו הצופים בכם. סבלנות, קור-רוח ובהירות הם אלו העוזרים לך, ולא צעקות, כעס ודמגוגיה.

3. צא מתוך נקודת הנחה שלא כולם מכירים את הנתונים, או לא מכירים אותם כהלכתם. לא הרבה יודעים שבריטניה היא זו שפנתה לאו"ם כדי להקים את ועדת אונוסקו"פ. לא רבים יודעים שהיישוב הציוני קיבל מנדט מהבריטים עוד בתחילת שנות ה-20. לא רבים יודעים על סימני המלחמה שהגיעו לפני מלחמת ששת הימים ומשוכנעים שישראל תקפה ככה סתם. הצג נתונים.

מלבד זאת, בדיונים בהם לעמדתך יש גם מימד של קרב הסברתי, תמיד טוב להביא עוד אנשים בתמיכה. במלים אחרות, אפשר לינק ?

נחזור לנושא:
אני לא רואה בציונות גזענות כפי שאיני רואה בכל תנועה לאומית אחרת גזענות. לאומיות, בניגוד ללאומנות, היא רק רצון להגדרה עצמית וריבונות עצמית. לא ריבונות על האחר, שהינה זמנית ונוצרה מתוך נסיבות הסטוריות.

ציונות אינה גזענות משום שחלק ממנה היא השאיפה לשלום, ולא רק השאיפה לריבונות. כבר בהכרזת העצמאות הובעה שאיפה זו, שלא התממשה למרות רצוננו. אך אל לנו לאבד תקווה. יום יבוא וכל המדינות והגופים התוקפניים יבינו שצה"ל כן ינצח בכל מלחמה, אבל שני הצדדים ינצחו יחד בשלום. אני ציוני, ישראלי ויהודי גאה. זה ה"אני מאמין" שלי.

------------------
_ _ _ _____________ _ _ _

באשר לטענה של ראם כאילו אנו, הנאורים, באנו לעזור למסכנים הרועבים שנקראים הפלסטינאים. בעיניי זו גישה מתנשאת, שמזכירה מאוד את הנארטיב הקולניאליסטי. הפלסטינאים לא ביקשו וגם לא רצו את עזרתנו בפיתוח הכלכלי. הם נושלו בהדרגה מאדומתיהם (כן. האדמות נקנו, אבל האיכרים הפשוטים לא מכרו את האדמה, אלא אפנדים מלבנון וסוריה הם שמכרו את האדמה ליהודים, וגזלו אגב כך את פרנסתם של עלובי הנפש שעיבדו עד אז את האדמה). הטענה כאילו אנחנו באנו לעשות לפלסטינאים רק טוב, והם המרשעים החליטו להיכנס בנו היא פשטנית, ומסולפת מבחינה היסטורית. כל זמן שהיהודים היו חסרי שאיפות לאומיות, היה שקט יחסי. ברגע שהיהודים רצו לנהל את הארץ הזו, להפוך אותה לשלהם, אז הפלסטינאים התקוממו וטבחו בנו באכזריות שאין להכחישה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי gigz:
זאת הודעה יחסית ארוכה אבל זה עניין שדי מטריד אותי וגם נראה לי די חשוב, אז בבקשה תקראו בקפדנות ותקחו לצומת לבכם. תודה.

הציונים באו לפלסטין ממדינות זרות, ישבו את הארץ בצורת קולונזיציה, כבשו עם שלם וגירשו את ילידי המקום מהמולדת שלהם. ציונות מיסודה היא חשיבה גזענית. כיום, הציונים ממשיכים עם המדיניות הגזענית שלהם נגד הערבים הפלסטינים. פעולות הצבא הישראלי בשטחים דומים לאלו של הנאצים, והמדינה עצמה פועלת כמו אפרטהייד של דרום אפריקה. למדינת ישראל אין זכות קיום. במקום מדינת ישראל צריכה להתקיים מדינה פלסטינית ערבית.

זה בערך סיכום של "דיון" שהיה לי עם חבורת אמריקאים לפני כמה ימים. הם טענו שבגלל שאני ציוני, בלי שום קשר לשאר הדעות הפוליטיות שלי (אני בעצם אמרתי שאני תומך בהקמת מדינה פלסטינית, ולא אמרתי שום דבר נגד ערבים בכלליות), אז אני גזעני. שאם אני תומך בקיומה של מדינת ישראל, אני תומך בדיכוי העם הפלסטיני (אפילו אם אני בעד פינוי השטחים, כי מבחינתם כל אזרח ישראלי הוא מתנחל). ושבעצם, הקמתה של מדינת ישראל, והגנת של מדינת ישראל, כולה מבוססת על מדיניות גזענית. אין כזה דבר ציוני שלא גזעני.

בתור ציוני גאה שגר במערב ארצות הברית, אני קצת פוחד. הרעיון של ציונות = גזענות מתחילה להיות מאוד פופלרית כאן, וזה כבר לא רעיון שרק ערבים קיצונים מחזיקים בוא. אנשים שהם די משכילים בנושא של מזרח התיכון, אפילו יהודים, תומכים ברעיון הזה. ואם הם יגלו שאני ישראלי (ותומך בקיומה של ישראל), הם רואים אותי כגזען, אשכרה "נאצי" גזעני. זה כבר הגיעה למצב של סתימת פיות ודברי נאצה, ואני חושש שזה יגיע גם לאלימות פיזית.

בכל מקרה, השאלה שלי אליכם היא, עד כמה אתם חושבים שהרעיון ציונות = גזענות היא נכונה? וכיצד הייתם מתומדדים עם התופעה הזאת?

נ.ב.
בבקשה על תסטו מהנושא ותהפכו אותו לריב בין שמאל וימין. זה לא הנושא. זה נוגע לכל אחד שחושב שלישראל מגיעה הזכות לקיום, שאני חושב שזה כמעט כל המפה הפוליטית בארץ.

---

כל מה שעמד מאחורי הציונות זה פתרון לבעיות היהודים מחוץ לאירופה ובצדק הם הגיעו למסקנה שמדובר בארץ ישראל .
הרעיון היה שיקומו מדינה ערבית ויהודית זו לצד זו אך זה לא הספיק לערבים הם רצו הכל ! ומדינות ערב פתחו במלחמה עם הכרזת עצמאות ישראל ואליהם הצטרפו ערביי ישראל ורצחו רבים מאז עבר מרד אחד של הערבים והיום אנחנו בשני כבר ישראל חיכתה שנה שלמה עד שהחליטה לעשות משהו רציני נגדו ורק אז הוחלט להכנס ל"שטחים" .
מי שגר וחי בארה"ב אין לו זכות דיבור ארה"ב נכבשה מידי האינדיאנים באכזריות . וכיום מה עשתה ארה"ב לאפגניסטן על מנת להרוג את בן לאדן ומה הם לא הרגו אזרחים בטעות? בטח שהרגו והרבה .
רב המדינות כיום חיות על שטח שכבשו מידי מישהו והקריאה לציונות נאציזם נובעת מאנטישמיות או מבורות .

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Lebensmitellvergiftung:

באמת התפלאתי איך זה שאני בשורות האחרונות ועדיין לא היה שום איזכור לש/13

---

היי, אני לא אשם. יש לי שני חברים שרק מזיינים לי את השכל על מה שהם עושים שם. פלאפון זו המצאה זדונית.

ובכל הנוגע לנושא שלנו, אני חולק על דעתו של קורא הארץ, אורי. לא באנו לעזור להם, אבל העובדה היא שהמדינה שהקמנו פה יכולה הייתה להציל את הפלשתינאים מהמצב שבו הסורים, המצרים וכל שאר העמים נטולי הנפט באזור הזה נמצאים. מתנשא או לא זו האמת. הגיע הזמן שנפסיק כבר עם הפוליטקלי קורקט הטיפשי הזה ונודה בעובדה שעדין לא קמה מדינה אחת באזור מלבדנו שהצליחה לפרוח בלי נפט. הפשלתינאים זקוקים לנו פי כמה מאשר שאנחנו להם ומשום מה כולם שכחו את זה.

ראם, אתה יודע היטב שאני לא בדיוק טיפוס של פוליטקלי קורקט. אני לא גדעון לוי או יפה נפש שמרחם על הפלשתינאים המסכנים שאהבו אותנו כל כך עד שבאנו, הציונים המרושעים, והרסנו להם את החיים. אני רחוק מזה.

אבל, לומר שזכותנו על הארץ הזו נמצאת בכך שאנחנו יכולים לעזור לפלשיתנאים - זה נע בין טיעון "מופרך" ל"רעוע". מאז שהחלה הציונות והגירת היהודים לתוך תחומי ארץ ישראל בראשית המאה העשרים, המצב הכלכלי של הארץ השתפר רבות אך ורק מבחינת היהודים. אין ממש להאשים את היהודים במצב הזה, כי זה אך טבעי שכל עם ידאג לאנשיו שלו, אבל נוצר מצב בו היהודים נהנו מהתקדמות כלכלית מואצת (בזכות הממון וההשכלה איתם באו לארץ), בעוד שהפלשיתנאים אפילו לא זכו לאכול מהשאריות. כבר בראשית המאה, החקלאים היהודים העסיקו פועלים ערבים במקום לעבוד בעצמם. כל תנועת הב"ילויים הם חבר'ה שהתנגדו לכך שהיהודים יושבים ונותנים לערבים לעשות את העבודה השחורה - אלא שלמרבה הצער תנועת הבילויים מנתה ארבעה-עשר צעירים וחתול. עד כמה שאנחנו מנסים לבנות מיתוסים אחרים, היהודים הביאו קידמה כלכלית - אבל רק לעצמם. הם אכן עיבדו את הקרקע - אבל רק בעזרת משכורות שהם נתנו לפועלים הערבים.

אין בכך משום האשמה כלפינו, לא שמעתי עדיין על לאום שחולק ממשאביו והישגיו עם השאר מתוך נדיבות גרידא - אבל העובדה נותרת בעינה. לתושבי המקום הייתה סיבה אמיתית לפחד מקבוצה של אנשים שרכשו את אדמתם, משלמים את משכורתם, ומתכננים יום אחד לשים אותם תחת ידה של מדינה יהודית.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אורי מרחב:
ההסבר שלי לזכות היהודים למדינה שונה לחלוטין מזה של pozon. זכותו של פליט לקבל בית, בית כלשהו בעולם. אנחנו עם נרדף, והשואה חידדה באופן די ברור את העובדה שפתרון הקבע היחידי לבעיה היהודית הוא מדינה יהודית. למה דווקא בישראל? פשוט כי כאן היהודים התאספו, אבל מבחינה מוסרית זה היה יכול להיות אוגנדה באותה מידה.

---

הרשה לי לחלוק על כך. טיבם של לאומים, שהבסיס המאחד אותם הוא בעיקר תרבותי והיסטורי. בארץ ישראל קם העם היהודי, ממנה גלה ואליה שב, ובה חידש את עצמאותו המדינית. ניתן לומר שהשואה היא הוכחה לכך שלעם היהודי יש זכות להיות ככל עם ברשות עצמו במדינה ריבונית, אך היא בהחלט לא הסיבה. ישנו קשר תרבותי והסטורי בין עם ישראל לארץ ישראל, קשר שהופר פעמיים, כשגורשנו מכאן. היסודות הדתיים והחילוניים בעם שמרו על הזיקה לארץ ישראל לאורך כל השנים, ורק חסרו את הארגון, את השיטה ואת הדרך לחזור אליה, וליישבה. הקפיצה ההסטורית של 2000 לא מבטלת את התקווה שפיעמה אצל מרבית היהודים (שהרי תהליך החילון החל רק מאוחר יותר) - "בשנה הבאה בירושלים הבנויה".

לו היינו מקימים מדינה באוגנדה, הייתה זו סתם מדינת מפלט. הקמנו את המדינה בישראל מתוך רצון להיות בישראל.

אפשרי שאתה לא שותף לדעתי, אך אני מאמין שדבריי כן מייצגים קונצנזוס די רחב. אבקש מינימום ציניות בתגובתך

------------------
_ _ _ _____________ _ _ _

ובכן, זה נכון שיש לעם ישראל זיקה הסטורית-תרבותית לארץ ישראל. מעולם לא חלקתי על כך. אבל זיקה הסטורית יכולה לשמש רק כנימוק פנימי, בתוך עם. כשראשי הציונות התדיינו ביניהם האם ללכת לאוגנדה או להתעקש על ישראל, הטיעון ההיסטורי היה תקף. כשאני ומר ג'ו מאמריקה מתווכחים על זכותי לחיות בארץ הזו, הוא יגיד, ובצדק, שהוא לא שם קצוץ על הקשר ההיסטורי של התנ"ך וארץ ישראל, או ממלכת החשמונאים שמלפני 2000 שנה. "הרי", הוא יגיד, "גם הפלסטינאים נמצאים כאן מאות שנים. איך ייתכן שכעבור 2000 שנה בהן אחרים ישבו בארץ הזו, פתאום תזכרו בכך שפעם הייתם כאן?"

אתה מבין למה אני מתכוון? המורשת היהודית וזיקתה לארץ ישראל שווה כקליפת השום עם אתה מנסה להסביר אותה כלפי חוץ, למישהו אובייקטיבי, מנותק רגשית מהתרבות היהודית ומזו הערבית. ההסבר המוסרי, של ארץ ישראל כמפלט, כפיסת אדמה לה לאום נרדף ומעונה ראוי - זה טיעון בר-קיימא גם מבחינתו של אדם נייטרלי.

האמת היא שמהרגע הראשון שהתחלתי לדבר איתם (בכלל על נושא אחר שאחר כך התגלגל לויכוח שמאוד לא רציתי לדון בו), הבנתי שאין עם מי לדבר. אבל פשוט לא הסכמתי שאנשים יקראו לי גזען, כי אני לא. לא רציתי להתווכח איתם על הנושא עצמו, כי הייתי במצבים כאלו בעבר ובאמת אין נקודה להתווכח עם אנשים כאלו, אבל הם תקפו אותי אישית ולא הייתי מוכן להתעלם מזה. בסופו של דבר נתנו לי באן על התעמולה הציונות שהפצתי והדברים ה"גזענים" שאמרתי (למרות שלא ניסיתי לנהל ויכוח פוליטי, ואלוהים ישמור, היה שם פלסטיני (קנדי) שאמר דברים הרבה יותר גרועים על ישראל וישראלים, והפליץ כל כך הרבה חומר מאתרים כמו intifada.com או משהו, והם תמכו בוא כאילו לא יודע מה), אבל שיהיה, לא ממש אכפת לי מהם. אבל זה פתח לי עיניים לעובדה שיש כאלה אנשים מסביבי איפה שאני גר, ושהם אפילו חברים שלי. ואף פעם לא עברה במוחי המחשבה שהם, סתם אמריקאים, יחשבו שאני איזה נאצי בגלל שאני גאה במולדת שלי. הבנתי שצריכים להיות רגישים ליד ערבים-אמריקאים והכל, זה מובן, אבל עכשיו אני מרגיש שאני צריך לפחד מכל אחד כאן, ולא להזכיר לאנשים יותר מידי מי אני ומאיפה באתי.

לרוב אני מנסה להמנע מלהתווכח עם אמריקאים שלא קשורים למציאות, או עם קיצונים אטומים. אולי פעם הבאה, אם יתקפו אותי אישית והכל, אני באמת אתווכח איתם ראש בראש ועלה את מה שאמרתם כאן.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אורי מרחב:
מינימום ציניות בתגובתי? לא נראה לי שהשתמשתי בטון ציני במיוחד עד כה. לא בת'רד הזה, על כל פנים.

ובכן, זה נכון שיש לעם ישראל זיקה הסטורית-תרבותית לארץ ישראל. מעולם לא חלקתי על כך. אבל זיקה הסטורית יכולה לשמש רק כנימוק פנימי, בתוך עם. כשראשי הציונות התדיינו ביניהם האם ללכת לאוגנדה או להתעקש על ישראל, הטיעון ההיסטורי היה תקף. כשאני ומר ג'ו מאמריקה מתווכחים על זכותי לחיות בארץ הזו, הוא יגיד, ובצדק, שהוא לא שם קצוץ על הקשר ההיסטורי של התנ"ך וארץ ישראל, או ממלכת החשמונאים שמלפני 2000 שנה. "הרי", הוא יגיד, "גם הפלסטינאים נמצאים כאן מאות שנים. איך ייתכן שכעבור 2000 שנה בהן אחרים ישבו בארץ הזו, פתאום תזכרו בכך שפעם הייתם כאן?"

אתה מבין למה אני מתכוון? המורשת היהודית וזיקתה לארץ ישראל שווה כקליפת השום עם אתה מנסה להסביר אותה כלפי חוץ, למישהו אובייקטיבי, מנותק רגשית מהתרבות היהודית ומזו הערבית. ההסבר המוסרי, של ארץ ישראל כמפלט, כפיסת אדמה לה לאום נרדף ומעונה ראוי - זה טיעון בר-קיימא גם מבחינתו של אדם נייטרלי.

---

וגם כאן אחלוק איתך. אני מאמין שזכותו של לאום בעל זיקה (לאו דווקא קשר היסטורי) למקום מסוים לנסות לממש זיקתו לש. כאשר ישנם קונפליקטים בין לאום ולאום יש לשפוט ע"פ קריטריונים כלכליים, כלל עולמיים ומודלים של הידברות, בהן לאום אחד יוותר על חלק מזכויותיו תמורת וויתור מסוים של הלאום השני. דעתי זו גם מתיישבת עם האינטרס הכללי של עם שלא "להיתקע" עם ריבונות (מלאה או חלקית) על עם אחר. ריבונות היוצרת חידלון כלכלי, תרבותי, חברתי וצבאי בסופו של דבר.

אחרי עריכה: אבקש את הלינק למרות הכל. אני מאמין בלראות מה אומר הצד השני לא משנה כמה מופרכים טיעוניו (או כמה מופרכים הם נראים). השלב הראשון בדרך לגיבוש עמדה הוא הבנת הטענות שמשמיעים כנגדה.
------------------
_ _ _ _____________ _ _ _

I'm gonna live forever, or die trying !

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Alagar:

וגם כאן אחלוק איתך. אני מאמין שזכותו של לאום בעל זיקה (לאו דווקא קשר היסטורי) למקום מסוים לנסות לממש זיקתו לש. כאשר ישנם קונפליקטים בין לאום ולאום יש לשפוט ע"פ קריטריונים כלכליים, כלל עולמיים ומודלים של הידברות, בהן לאום אחד יוותר על חלק מזכויותיו תמורת וויתור מסוים של הלאום השני. דעתי זו גם מתיישבת עם האינטרס הכללי של עם שלא "להיתקע" עם ריבונות (מלאה או חלקית) על עם אחר. ריבונות היוצרת חידלון כלכלי, תרבותי, חברתי וצבאי בסופו של דבר.

אחרי עריכה: אבקש את הלינק למרות הכל. אני מאמין בלראות מה אומר הצד השני לא משנה כמה מופרכים טיעוניו (או כמה מופרכים הם נראים). השלב הראשון בדרך לגיבוש עמדה הוא הבנת הטענות שמשמיעים כנגדה.

---

אני ממש לא רואה איפה אתה חולק כאן על דעתי. זה בדיוק מה שאני אומר. עם יכול לרצות לשהות במקום מסוים בגלל זיקה היסטורית, אבל ברגע שמכריעים קונפליקט בין שני עמים עם זיקה הסטורית, יש צורך בטיעונים כלליים יותר שתקפים ברמה ההיגיונית והמוסרית (בניגוד לרמה הרגשית של זיקה היסטורית).

זה דיון נורא נורא ארוך, וזה בכלל התחיל בנושא של "האם יהודים נחשבים לPeople of Color, או שהם פשוט לבנים?"
בסביבות עמודים 5-6 אני התחלתי לדבר וזה התגלגל לנושא ה"ציונים הגזענים". בלה. ולהגנתי, אני יודע שאמרתי הרבה דברים טפשיים, אבל סך הכל לא לקחתי את כל העניין הזה ברצינות, ולא רציתי להתווכח עם אף אחד. לרוב אני כותב בצורה הרבה יותר ברורה וחדה.
גם ידעתי במ100% שההודעה האחרונה שלי תתן לי באן, אבל כאילו, וואו. חבורת אמריקאים היפים צבועים ששונאים את עצמם כי הם לבנים נתנו לי באן, הידד.

למרות זאת, עדיין הייתי רוצה קצת לחקור ולהתעסק עם ה"ויכוחים" שהם הביאו. אז בחזרה לנושא, אחד מהויכוחים שלהם לזה שאין לנו זכות לאדמה היא, שלבריטניה בכלל לא היית זכות לתת לנו את האדמה הזאת, כי זאת לא הייתה אדמה שלהם. ובעצם כל העניין עם בריטניה רק מוכיח את היסוד הגזעני של ציונות, כי זה מראה שהתנועה הציונית מבוססת על קולוניזציה. וכמו שכולם יודעים, מיישבים מחשיבים את עצמם כעליונים לילידי המקום, והם בעצם מנצלים ומתעללים באוכלוסיה הזאת, כמו שאפשר לראות ממקרים בעבר, וביחס שהציונים נותנים היום לפלסטינים.

נ.ב.
אני מרגיש שאני קצת סותר את עצמי, אבל אל תתעצבנו בבקשה, אני פשוט בן אדם מאוד ... דינמי.
בכלליות אני כבר פחות דואג מה האנשים האלו יעשו לי, ויותר מעניין אותי לדון איתכם את הנושא של ציונות.

עריכה: תיקנתי כמה א'ים וע'ים. אני ממש גרוע בזה

נימוק "ישראל כמקום מפלט" נראה בעיניי הרבה יותר משכנע...