|
DrKeo |
ציטוט: |
 |
|
|
אבל השלבים של ריץ׳ הרבה יותר גדולים ופתוחים משל 3 אז למי מהם הוא יותר דומה מהבחינה הזאת? |
|
|
|
|
לא יודע למה ציינת בזמנו שהשלביםשל ריץ' הרבה יותר גדולים. אחרי שסיימתי סוף סוף את היילו 4, הוא נמצא איפשהו בגודל בין ריץ' להיילו 3. אבל מאז היילו 3 עדיין לא ראיתי בסדרה זירה בודדת בגודל של הקרב עם שני הסקאראבס, וגם לא שלב שלם שמגיע לגודל של The Covenant מהיילו 3. זה בהחלט המשחק ה"גדול" בסדרה בהיבט הזה.
אבל באתי לדבר על היילו 4 הפעם, והמדהים הוא שאני מוצא את עצמי מסכים גם עם הביקורת המהללת של IGN וגם עם הקוטלת של טום שיק בQT3...
כי מצד אחד המשחק נראה מדהים - הFPS הכי מרשים ויזואלית ללא כל ספק. גם הפייסינג שלו והמעבר בין הקטעים המסדוניים, לקטעים הפתוחים, לקטעים הרכובים טוב מאד. ועם כל זה הוא מכניס עוד סנדבוקס של אויבים חדשים עם נשקים חדשים למאזן הגם ככה די גדול שלו. אפילו קטעי הQTE הבודדים בשלב הראשון נעשו בצורה הכי מוצלחת שראיתי עד היום - ללא סימנים שקופצים לך על המסך. אני עדיין חלוק לגבי העלילה של המשחק, כי מצד אחד הסיפור עם קורטנה והכל מתפתח מצויין, אבל מצד שני אתה פתאום רואה מולך דמויות שעד עכשיו הכרת רק מהlore של היילו, למשל כשפתחת טרמינלים סודיים וקראת תכתובות שלהם - ופתאום כשאתה רואה אותם מולך המיתולוגיה קצת מאבדת מהקסם שלה.
מצד שני, לערכי ההפקה האלו יש מחיר ומי שמכיר את הסדרה יכול לראות את זה מצויין: היילו פשוט הפך למשחק ככל המשחקים, כזה שמסתיר דברים עם עשן ומראות. אבל אם מסתכלים קצת יותר בתשומת לב רואים בקלות את הסדקים במטריקס: אויבים שעושים spawn שני מטר ממך, קירות בלתי נראים, גופות שנעלמות מהמסך ודברים אחרים בשפע.
היילו תמיד הרגיש כאילו הוא עושה יותר, ופה זה נעלם. אפילו את רוב קטעי הcutscenes עברו לרנדר מראש במנוע המשחק ולא בזמן אמת על מנת להעלות את הרף הויזואלי. זה מצד אחד אומר שגם קטעי המעבר הם הכי מרשימים שיצא לי לראות במשחק (במנוע), אבל בגלל שהם לא בזמן אמת הם מפרקים לחלוטין את האמינות כשהמאסטר ציף שולף פתאום בקטעי מעבר נשקים שלא היו לי בכלל בארסנל (ולצערי אחרי קטע המעבר אני אפילו לא מקבל אותם). איפה זה ואיפה קטעי המעבר הקצת-פחות-אבל-עדיין-מדהימים בהיילו ריץ' שרונדרו בזמן אמת ואיפשרו לי לראות את הספרטן שבחרתי לשחק עד הפרט הכי קטן ששיניתי בשריון שלו?
אבל זו רק ההתחלה: הסנדבוקס החדש של הפרומתיאנס? בשלב הראשון שאתה מתמודד מולם הם נראים די רצחניים אבל קצת אחרי זה אתה מגלה שהוא די מעפן: תירה בווטצרס כדי שלא יחיו אויבים אחרים, אחר כך תנטרל את הקרולרס שהם בעיקר מטרד קליל ולא יותר, ורק בסוף תתעסק עם הknights שהם האיום היחיד האמיתי שיש לאויבים החדשים להציע.
אבל אחרי שאתה לומד שלא צריך לחשוש מהגודל המאיים שלהם, ושרובם לא יטרידו אותך יותר מידי אם תירה בהם מרחוק אלא אם כן השריון שלהם יגיע למצב קריטי (רק אז הם יסתערו עליך או יבצעו טלפורט) - אז אתה מבין שאפשר וצריך פשוט לטפל בהם אחד אחד. זה לא מרגיש כמו תחכום של קבוצה שבה כמה אויבים מאגפים אותך ומכריחים אותך להתאים את עצמך לתנאים משתנים - אולי סימן ההיכר הכי משמעותי של משחקי היילו קודמים.
וזה בדרך כלל די קל לטפל בהם אחד אחד, אלא אם כן נתקעת עם שני נשקים מסריחים בארסנל שלך (מה שלא קורה הרבה כי יש ברוב השלבים במשחק כמות מופרכת של תחמושת). ולצערי הרב גם הנשקים החדשים של הפרומתיאנס לא מעניינים במיוחד מעבר לרושם הויזואלי הראשוני שלהם - מלבד אולי נשק בודד הם כולם וריאציות על הנשקים הקיימים בלי שום חידוש אמיתי: אקדח, רובה סער, רובה טקטי, רובה צלפים, שוטגאן... זה ממש לא כמו הסנדבוקס של הברוטס בהיילו 3 שהביא איתו פתאום דברים מהגרביטי האמר ועד לרכבים חדשים שאופייניים להם.
המזל הוא שהקובננטס עדיין כאן בשביל קצת קטעי היילו קלאסי, אבל משום מה זה מרגיש שאפילו הם פחות מאיימים מבעבר: את הברוטס והסקירמישרס הוציאו מהמשוואה, והאליטס מרגישים גם פחות כמו אויב ראוי מבעבר - כמעט יכולתי להישבע שעשו להם downgrade רק כדי שהפרומתיאנס ירגישו יותר מסוכנים מהם. את רוב המשחק שיחקתי על הירואיק וזה היה די walk in the park, אבל גם דגמתי איזה שני שלבים על לג'נדרי וזה לא הרגיש כמו השחיטה שהייתי רגיל אליה ממשחקי היילו בעבר.
נכון, אולי אני לא צריך להתלונן כי יכולתי כמובן להפעיל גולגלות כדי להפוך את האויבים לעוד יותר מסוכנים ואת המשחק יותר מאתגר, אבל פה נכנסת לתמונה הביקורת של טום שיק: המשחק הוא פשוט פחות היילו מבעבר. פתאום, נעלמה כל מערכת הscoring בקמפיין שהיתה מדרבנת אותי באמת להשתמש בגולגלות בשביל ניקוד יותר גבוה, ואולי גם לחזור למשחק בעתיד בשביל לנסות להשתפר. כל מה שנשארתי איתו זה לרוץ על המשחק שוב בלג'נדרי קואופ פעם נוסת ומהנקודה הזו אני לא רואה סיבה מיוחדת לחזור אל הקמפיין שוב. לצבור XP ב-weekly challanges כדי לפתוח שדרוגים קוסמטיים? לא בדיוק שיא העניין...
ואז אתה עובר ממצב הקמפיין ומגלה שזו לא רק מערכת הscoring שנעלמה: גם firefight אין יותר. מה יש במקומו? פרקים אפיסודיים של spartan-ops שמגיעים כל שבוע ואני צריך לחדש את מנוי הלייב גולד בשביל לקבל אותם...
והמשחק התחרותי? לקח מCOD את מערכת הunlock המפגרת שלו שנותנת למי ששיחק יותר זמן במשחק לקבל ציוד ראוי יותר.
ומה עם הTheater? אה, אין יותר סרטונים לקמפיין - רק למולטיפלייר. למה? ככה. הקוסם מארץ עוץ לא רוצה שישימו לב לאיש מאחורי הוילון.
והforge mode? קיבלנו כל מיני דברים כמו כלים משופרים, אבל איבדנו את השלב העצום של הForge World לטובת שלושה שלבים קטנים יותר שבהם אפשר להשתמש בכלי הforge המלאים. אבל במקביל נעלמו (או שסתם מתחבאים להם?) המון אפשרויות קוסטומיזציה אחרות - לא משנה כמה חיפשתי למשל, עדיין לא הצלחתי ליצור מצב משחק סטייל הjaggernaut הקלאסי שהועלם מהרשימות.
והמוזיקה... ניל דווידס יודע לעשות סאונדטרק מרשים, אבל איך אפשר לעשות היילו 4 בלי הנעימה הקלאסית של הסדרה או איזשהי וריאציה עליה? במשחק עם סאונד כל כך אייקוני ומוכר זה פשוט הזוי. מישהו מתאר לעצמו משחק זלדה בלי המוזיקה של זלדה?
בשורה התחתונה, זה מרגיש כאילו על כל דבר שהיילו 4 נותן לך הוא לוקח שני דברים אחרים שאולי אהבת. מי שרוצה shooter עם ערכי הפקה מטורפים שלוקח את רוב הדברים שמשחקים אחרים בזאנר עושים ועושה את רובם יותר טוב (כמו הכתב בIGN כנראה), כנראה יהיה סופר מרוצה. אבל מי שרוצה את ההיילו הקלאסי (כמו טום שיק וכמוני) יגלה כאן רק חצי משחק.
אבל היי, לפחות Destiny באופק.
תצוגה לינארית
