היסטוריה זה משחק ילדים ליד לשון

תזכרו, בבגרות המורה האישי שלכם לא בודק את המבחן. מי שבודק אותו הוא סתם בוחן כלשהו, שיכול להיות מאד נוקשה ומאד לא. הוא לא יודע מי עומד מאחורי המבחן. אז תעשו טובה, תכתבו כל מה שאתם יכולים על אותו נושא. אל תתקמצנו במידע, יש לכם ה-מ-ו-ן זמן. תשבו ותכתבו מסודר, הרבה, המון ולעניין.

שלא יקרה מצב כמו ששלי שכל שנה שעברה ישבתי על מאה, ופתאום בבגרות קיבלתי 81, בגלל "חוסר פירוט". תעשו לעצמכם טובה ותקשיבו למישהו שעבר את זה.

קוד:

---

עיקרי תוכנן של אגרות חוסין-מק מהון(1915).
במהלך מלחמת העולם ה1 בריטניה ניהלה פעילות דיפלומטית נרחבת 
על עתיד המזרח התיכון במטרה לקדם את האינטרסים שלה באזור. 
אגרות חוסים-מקמהון היא דוגמא לפעילות זו. אגרות חוסין-מקמהון
 הוחלפו בין הנרי מקמהון, הנציב הבריטי במצריים, לבין האמיר חוסין,
 שריף מכה. באגרות אלה ביקש מקמהון מחוסין סיוע ערבי. הבריטים 
קיוו כי האמיר חוסין ישרת את מאמץ המלחמה שלהם וינהיג מרד ערבי 
כנגד האימפריה העותומאנית, דבר שיקל על בריטניה לכבוש את האזור.
 בתמורה הבטיח מקמהון כי הבריטים יכירו בדרישת האמיר חוסין
 לעצמאות הארצות הערביות מהיום התיכון ועד הים הפרסי, למעט  השטח 
שממערב למחוזות דמשק, חאלב ואל-חמה. מקמהון הוסיף כי בריטניה
 תפקח באמצעות יועצים ופקידים על אופן כינוי הממשל במדינות הערביות 
החדשות.  כאמור, מקמהון היה מעוניין במרד ערבי כנגד האימפריה העותומאנית, 
ואילו האמיר חוסין רצה להבטיח לעצמו ממלכה ערבית עצמאית רחבת ידיים.

עיקרי הסכם סייקס- פיקו (1916)
ההסכם הינו הסכם חשאי שנוסח על ידי נציג ממשלת צרפת זו'רז' פיקו,
 ונציג ממשלת בריטניה סר מארק סייקס, בנוגע לחלוקתם של שטחי 
המזרח שייכבשו מידי האימפריה עותומנית. עיקרי ההסכם:
 1.צרפת תשלוט בכל אזור החוף הסורי, מעכו ועד לדרום מזרח טורקיה.
2.בחצי האי ערב תוקם ממלכה ערבית בראשותו של האמיר חוסין, 
שריף מכה, אך היא תהיה מחולקת לשני אזור השפעה. א.האזור הצרפתי
 שיכלול את מרבית שטחה של סוריה ועד מוצול שבעירק.
ב.האזור הבריטי שיכלול את כל השטח שממזרח לים המלח ועד לעירק.
3.שטחה של ארץ ישאל מלבד הנמלים עכו וחיפה שיהיו תחת שליטה 
בריטית ישרה יהיה תחת שליטה בינלאומית של בריטניה צרפת ורוסיה.

הדילמה שבה עמדה ההסתדרות הציונית עם פרוץ מלחמת העולם ה1.
עם פרוץ מלחמת העולם ה1 עמדה בפני ההסתדרות הציונית דילמה קשה:
במי לתמול? האם לתמוך במדינות ההסכמה(בריטניה צרפת ורוסיה)? או
 לתמוך במדינות המרכז(גרמניה אוסטרוהונגריה והאמפריה העותומאנית)?
 או שיש לנקוט בעמדה ניטרלית ולהמנע מהכרעה.דילמה זו נבעה מכמה סיבות.
  1.בשני המחנות הלוחמים שרתו יהודים רבים כחיילים. מבחינה מוסרית
 ההסתדרות הציונית לא יכלה לתמוך רק באחד מהמחנות. 2.היה חשש כי 
תמיכה ציונית במדינות ההסכמה עלולה להביא להחמרת מצבם של יהודי 
ארצות המרכז ובעיקר של היישוב שיהודי בארץ ישראל בה שלטה האימפריה 
העותומאנית לעומת זה  תמיכה במדינות המרכז עלולה להתפרש כבגידה 
במדינות הדמוקרטיות ויכולה לפגוע במעמדם של היהודים בהן. 3. מכיוון 
שקשה היה לעריך מי מהמחנות הנלחמים ינצח במלחמה וישתלט על ארץ
 ישראל הרי שכל נקיטת עמדה או תמיכה בצד זה או אחר עלולות היו 
לפגוע בחזון התנועה הציונית להקמת בית לאומי בארץ ישראל.
לבסוף ההסתדרות נקטה בניטרליות כמדיניות רשמית. היא העבירה
 את משרדיה לדנמרק, שהכריזה על עצמה כמדינה ניטרלית. יחד עם זאת 
ההסתדרות לא מנעה מהריכוזים היהודיים השונים להזדהות עם המדינות 
השונות בהן חיו. בישוב היהודי בא"י רבים תמכו בבריטניה, והדבר בא לידי
 ביטוי ברשת הריגול ניל"י ובהקמת הגדודים העבריים שהתגייסו לצבא הבריטי.

הסיבות להקמת הגדודים העבריים.
למרות עמדה הניטראלית של ההסתות ביחס למלחמת העולם ה1 יזם זאב
 ז'בוטינסקי את רעיון הקמת הגדודים העבריים, וצירופם למלחמה לצדן 
של מדינות ההסכמה בכלל ובריטניה בפרט. הסיבות להקמה: 1.רבים 
ממנהיגי התנועה הציונית ואנשי הישוב היהודי בארץ ישראל קיוו לניצחון 
מדינות ההסכמה ובראשון בריטניה שנתפסה כשמעצמה חזקה ונאורה. 
לכן ראו לנכון לתרום את תרומתם המלחמתית בשותפה עם בריטניה.
 2.היתה תקווה שאם מדינות ההסכמה ינצחו במלחמה ובריטניה תקבל את
 ארץ ישראל תחת חסותה, אולי כאות תודה לגדודים העבריים ה"שותים"
 תזרז ותקדם את התהליך שיוביל לקראת הקמת בית לאומי להודים.
 3.בקרב הישוב היהודי בארץ ישראל היה כעס רב על השלטון העותומאני,
 במיוחד בשל התנכלויותיו לו לאחר פרוץ המלחמה וגירוש רבים מבניו 
למצרים. האפשרות להקים כוח עברי לוחם שילחם באימפריה העותומאנית
 נתנה מענה לרצון לנקום, אך גם הפיחה תקווה לשינוי. 4.הקמת גדודים
 עבריים ואימונם על ידי הבריטים יאפשרו בעתיד את יצירתו של גרעין
 צבאי יהודי בא"י, שבבוא העת יוכל להגן על הישוב היהודי באופן קבוע.
ההבדלים בין הטיוטה הציונית להצהרת בלפור לבין הנוסח הבריטי הסופי.
ראשי המנהיגות הציונית בבריטניה עשו מאמצים רבים כדי שהצהרת בלפו
ר תהיה ברורה ומחייבת, ולכן לפני שפורסמה ההצרה ב2 בנובמבר 1917, 
הוגשו מספר טיוטות ציוניות אשר נדחו על ידי הבריטים. הטיוטות הציוניות
 מנוסחות באופן מחייב וברור, אולם הנוסח הסופי של ההצהרה כפי שפרסמו 
הבריטים היה מתון ומעורפל.  ההבדלים הבולטים היו: 1.בטיוטה הציונית
 נאמר "ממשל הוד מלכותו מקבלת את העיקרון של א"י להיכון מחדש כבית
 לאומי לעם היהודי". בהצהרת בלפור נכתב "ממשלת הוד מלכותו רואה 
בעין יפו את ייסודו של בית לאומי. המושג "רואה בעין יפה" הוא ניסוח
 מעורפל ולא מחייב.  2.בטיוטה הציונית נאמר "על א"י להיכון מחדש כבית
 לאומי". משמעות ניסוח זה היא שהבית הלאומי יכלול את א"י כולה. 
בהצהרת בלפור נאמר "בית לעם היהודי בארץ ישראל". המשמעות הי
א צמצום גבולותיו של הבית הלאומי.  3. בטיוטה הציונית לא מזוכרות העדות 
הלא יהודיות. בהצהרת בלפור מוזכרות זכויותיהן של העדות הלא יהודיות
 וההצהרה מותנית בהבטחת זכויותיהם.  כמו כן יש סעיף נוסף שנועד 
להבטיח כי הצהרת בלפור לא תפגע בזכויותיהם של יהודים ברחבי העולם.
המתנגדים להצהרת בלפור ונימוקיהם.
להצהרת בלפור קמו מתנגדים מקרב יהדות בריטניה אשר חששו 
כי פרסום ההצרה עלול לפגוע במעמדם האזרחי. גם בקרב 
הפוליטיקאים הבריטים קמו מתנגדים להצעה. אלו טענו שהאינטרס 
הבריטי במזרח התיכון מחייב קשרים טובים עם הערבים, ופרסום 
החלטה התומכת בתנועה הציונית עלול לפגוע ביחסי בריטניה
 והערבים. זאת ועוד באיגרת מק מהון לשריף מכה משנת 1915
 התחייבה בריטניה ששטחי א"י יהיו חלק מהמדינה הערבית הגדולה
 והצהרת בלפור סותרת התחייבות זו. בשם הכבוד הבריטי על
 בריטניה לקיים את מחויבותה ולכן עליה למשוך ידה מהצהרת בלפור.
משמעות הצהרת בלפור לתנועה הציונית ולערבים. עבור הערבים – 
הערבים ראו בהצהרת בלפור מסמך הסותר את המחויבות הבריטית
 לערבים כפי שנוסחה באגרת מקמהון לשריף מכה. הפרת המחויבות
 הבריטית נתפסה בעיני הערבים כתמיכה בריטית בתנועה הציונית. 
בנוסף הערבים ראו בהצרת בלפור מסמך המסכן את מעמדם כרוב בא"י
. הצהרת בלפור היוותה את אחד הגורמים לגיבושה של התנועה 
הלאומית הערבית באזור. עבור היהודים – הצהרת בלפור נתפרשה
 כהכרת בריטניה בשאיפות הלאומיות של היהודים בא"י והכרה
 בתנועה הציונית כתנועה מדינית המייצגת את העם היהודי. ההצרה
 נתקבלה כהתגשמות חלומו של הרצל לצ'רטר, וכבסיס פוליטי 
להקמת מסגרת מדינית.
הסכם שביתת הנשק – 11.11.1918. סיומה הרשמי של המלחמה.
מדוע נאלצה גרמניה לחתום על הסכמי שביתת נשק.
ביולי 1918 החליט המרשל הצרפתי פרן פוש, מפקד כל כוחות הברית 
שהגיעה העת לתקוף את הגרמנים. ההתקפה התנהלה בסיוע 450 טנקים
 והגיעה לשיאה ב8 באוגוסט. "היום השחור של הצבא הגרמני". בנובמבר
 נמצאו הגרמנים בנסיגה כללית לכיוון קו המוצא שלהם ב1914. היה 
ברור שגורל המלחמה הוכרע. ב3 באוקטובר 1918 הגישו הגרמנים
 בקשה להפסקת אש לנשיא וילסון. בתשובתו וילסון נענה להצעה א
 הציב תנאי – על גרמניה להחליף את המשטר הקיסרי במשטר דמוקרטי.
 ב4 בנובמבר פרצה מהפכה בגרמניה, שסילקה את הקיסר. תושבי גרמניה,
 שסבלו מרעב ומחסור(תוצאות הסגר הימי) לא רצו עוד במלחמה. גם הצבא 
לחץ על הדרג הפוליטי לחתום על הסכם הפסקת אש, כדי שאפשר יהיה
 להציל את מה שעוד נותר. ב11 בנובמבר חתמה גרמניה על שביתת נשק.
תנאי שביתת הנשק חייבו את הגרמנים ל: 1.נסיגה מהשטחים הכבושים
בצרפת בלגיה ולוכסמבורג. 2.פירוז הגדה המזרחית של נהר הריין. 3. 
מסירת אלפי כלי נשק וכן את כל צי הצוללות למדינות ההסכמה. 4.
גרמניה נאלצה להודות שהיא האשמה במלחמת העולם ה1 ולשאת בתוצאות.  
העמדות שהציגו נשיא ארה"ב, רה"מ צרפת ורה"מ בריטניה בועידת השלום בפריס.
וודרו וילסון- ראה בהסכמי השלום אמצעי "לעשות את העולם מקום בטוח יותר
 לדמוקרטיה". שאיפתו הייתה ליצור "סדר חדש" בעולם שאחרי "המלחמה הגדולה"
 על מנת להקטין למינימום את הסיכונים שמלחמה מסוג זה תחזור. הסכמי השלום 
נועדו להבטיח את עצמאותן וגבולותיהן של האומות הקטנות, לענות בצורה הוגנת 
על מאוויהן של המעצמות הגדולות ולהימנע מהשפלת גרמניה המובסת ורמיסתה.
 הסעיף ה1 בו דרש וילסון לעסוק היה הקמתו של ארגון בינלאומי שימנע את
 התלקחותן של מתחמות וידאג לשמירת עצמאותן ושלמותן של המדינות. ואמנם, 
המסמך הראשון שהפיקה ועידת השלום היה אמנת חבר הלאומים. ז'ורז' קלמנסו- 
היה סבור שאין בכוח תכנית 14 הנקודות של וילסון למנוע את תקומתה מחדש 
של גרמניה כמעצמה צבאית ותוקפנית. לכן תבע לקצץ את גבולותיה של גרמניה,
 לצמצם עד למינימום את כוחותיה הצבאיים ולחייבה בתשלומי פיצויים גבוהים 
עבור נזקי המלחמה. קלמנסו קיווה להשיג שתי מטרות בדרישה זו. 1.תשלומי 
פיצויים שיעזרו בשיקומה של צרפת. 2.שמירה על גרמניה חלשה כדי שלא תוכל
 להוות יותר איום על צרפת. לויד זו'רז'-  נקט מעין עמדת ביניים בין גישתו
 האידיאליסטית של וילסון לגישתו הנוקשה של קלמנסו. להערכתו גרמנה יצאה 
כה חלשה מן המלחמה עד שאין מה לחשוש מצמיחתה מחדש כמעצמה צבאית.
 יחד עם זאת אין זה נכון לשמור על גרמניה חלשה, אם יש לאפשר לה לשקם 
את עצמה. לויד צפה כי גרמניה תוכל לרסן את התעצמותה של צרפת, וצרפת 
תוכל לרסן את גרמניה, מה שיאפשר לבריטניה להפוך למעצמה המובילה באירופה.

---

ואתם חושבים שאני זוכר את זה? זה הולך להיות שליפים..:|

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי i_firoman:

ואתם חושבים שאני זוכר את זה? זה הולך להיות שליפים..:|

---

אתה רוצה להסביר לי שאפשר להכין שליפים לבגרות בלי שיתפסו אותך ? איך ?

חוץ מזה אף פעם לא הכנתי שליפים להסטוריה רק לכימיה,צרפתית,רוסית,גאוגרפיה וזהו נראה לי ...
הםם די בן אדם טהור

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי swap:
אתה מוריד סיכומים מ www.sikumim.co.il
ואז אתה שם אותם בשירותים וכל תקופה אתה ניגש לשירותים ומסתכל ובסוף הבוחנת חושבת יש לך בעיה בשלפוחית וזה מצחיק

---

אתה מודע לכך שאם תופסים אותך אתה לא יכול לעשות את הבגרות למשך 6 שנים?
ואם תשים את זה בשירותים והרבה ילדים ילכו לשירותים יכולים להעניש את כל הכתה שלך

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי t0m-boy:

אתה מודע לכך שאם תופסים אותך אתה לא יכול לעשות את הבגרות למשך 6 שנים?
ואם תשים את זה בשירותים והרבה ילדים ילכו לשירותים יכולים להעניש את כל הכתה שלך

---

3..

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי swap:
אתה מוריד סיכומים מ www.sikumim.co.il
ואז אתה שם אותם בשירותים וכל תקופה אתה ניגש לשירותים ומסתכל ובסוף הבוחנת חושבת יש לך בעיה בשלפוחית וזה מצחיק

---

המורים גילו את התרגיל הזה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Valoo:
אוקיי יש לי שאלה...
כל מיני גורמים הציעו סיבות שונות וזה.. אבל תכלס
איך הסתיים סכסוך פאשודה?
בגלל חולשה צרפתית או בכלל הסכמים בין הדיפלומטים?

---

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי InterAl:
בסופו של דבר הצרפתים ויתרו על סודן, לאחר שהבריטים נתנו להם כמה שטחים בסהרה. לא התנהל שם קרב ממשי.

---

*זמזום של טעות* טעות בידך, אם תרשום את זה תאבד את רוב הנקודות.
הצרפתים נסוגו מפאשודה בגלל שלבריטים היה כוח צבאי גדול יותר וגם כי היום להם בעיות מבית.

------------------

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Evil Venom:
די!!!! ההרצל הזה!!!!! אני אהרוג אותו!!
מישהו למד את פולמוס אוגנדה?! זה נוראי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

---

מספיק להתלוננן הרצל זה די קל אין שם כל כך הרבה
דברים ללמוד, אוופס מה אני עושה פה אני צריך להתחיל
ללמוד ...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי indy:

*זמזום של טעות* טעות בידך, אם תרשום את זה תאבד את רוב הנקודות.
הצרפתים נסוגו מפאשודה בגלל שלבריטים היה כוח צבאי גדול יותר וגם כי היום להם בעיות מבית.

---

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי InterAl:
הם נסוגו מפאשודה בגלל הסיבות האלו, אבל נסוגו סופית מסודן לאחר שהבריטים הביאו להם שטחים בסהרה.

---

הם גם נתנו להם שטחים במרוקו ];

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי tordek:
ughh i will write til u ANSWER ME
שאלההה
תגידו מה הגורם האסטרטגי למתן הצהרת בלפור תנו הסבר מלא בחיית אל תהיו מניאקים

---

אין כזה דבר אסטרטגי. תביא תחום הגדרה קצת יותר ברור.
הסיבות שאני יודע: (בתמציתיות) הם רצו שיהודי רוסיה ישפיעו עליה להשאר במלחמה. הם רצו שיהודי ארה"ב ישפיו עליה להכנס למלחמה. הם רצו לחתום על ההסכם כדי לסתור ולבטל הסכמים אחרים (סייקס פיקו ומקמהון חוסיין) והם רצו להצטייר ככובש נאור שאינו כובש ומנצל.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Evil Venom:
די!!!! ההרצל הזה!!!!! אני אהרוג אותו!!
מישהו למד את פולמוס אוגנדה?! זה נוראי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

---

פולמוס אוגנדה: אחרי שבוטל רעיון התיישבות באל עריש ואחרי שהרצל ביקר ברוסיה וחזה ביהודים שעשו בהם פוגרומים הוא החליט לקבל את הצעתו של ג'וזף צ'מברלין לבדוק התיישבות באוגנדה. הוא העלה את ההצעה בקונגרס ב1903 (לא בטוח השנה). החברים בקונגרס התפצלו לשניים: אלו שתמכו בהנהגת הרצל ונורדאו ואלו שהתנגדו בהנהגת אוסישקין שהאשים את הרצל בדיפלומטיה מסוכנת. הרצל העביר את ההצעה לשלוח משלחת שתבדוק את המקום ברב של שני שליש. המתנגדים קרעו את בגדיהם ובכו והיה קרע בין חברי הקונגרס. הרצל החליט לבטל את המשלחת ובנאומו אמר: "אם אשכח ירושלים..." (דרך אגב הכל מהראש בלי לבדוק בחומר).
סיבות בעד: אם נתנו צ'רטר צריך לקחת אותו כי הזדמנות כזאת לא תחזור. אוגנדה תשמש למקלט ליהודי רוסיה שסובלים מהפוגרומים וגם ליהודים שסובלים מאנטישמיות. אוגנדה תשמש בסיס הכנה לאיחוד היהודים לפני מעבר לארץ ישראל.
סיבות נגד: אין ציונות בלי ציון, רק ארץ ישראל נמצאת בתודעת היהודים, אין להם זיקה כלשהי לאוגנדה.
אין מספיק משאבים להקמת שני מרכזים לעליית יהודים.
אחרי שהם ישתקעו וישקיעו באוגנדה היהודים כבר לא ירצו לעזוב.
------------------

לכבוד היום הולדת 25 של גארפילד ב19 ביוני החתימה חוזרת. (=

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי tordek:
ughh i will write til u ANSWER ME
שאלההה
תגידו מה הגורם האסטרטגי למתן הצהרת בלפור תנו הסבר מלא בחיית אל תהיו מניאקים

---

אני עוד לא התחלתי ללמוד אלא עברתי רק קצת על המושגים.. אבל יש עוד כמעט 18 שעות אז בסדר...

אני מתכוון לקחת את ההימור הבא:
לא לומד על הרצל ב-כ-ל-ל (כמו שעשיתי במתכונת והוצאתי 93)

לא לומד על מלחמת העולם הראשונה בכלל (רק את הסוף ואת ההסכמים)
ולא לומד על בית טוביה.