סיפור דמות

שם מלא: Enrique Duarte.
שם בדוי: Lorence Swiftly.
כינוי ברחוב: Big D.
גיל: 31.
מין: זכר.
גובה: 1.84
שיער: חום כהה.
עיניים: חומות.
צבע עור: חום.
שם האם: Maria Duarte
שם האב: Nikos Duarte
אחים: אח תאום בשם Paul Duarte
מוצא: מקסיקני
עיר מגורים: Los Santos.
עיר מגורים בעבר: New Mexico.
עבודה: חברת מחשבים. (( Varrios Los Aztecas))
קשר: רווק.
מעשן: כן
שותה: כן
עושה סמים: לא
מוטו: "שכח את העבר, תתמקד בהווה"

הסיפור מתחיל בשנת 1978 כאשר נולדו אנריקו ואחיו התאום פול למשפחה עשירה בניו מקסיקו.
הוריהם היו בני המעמד הגבוהה, ניקוס עבד כסגן ראש העיר ומריה עבדה כשופטת בבית המשפט, אל אף גילה הצעיר.
אנריקו ופול היו שני האחים התאומים היחידים בשכונתם ותמיד נקלו למצבים לא נעימים ותגרות עם ילדים אחרים בשכונה.
הם היו אהובים מאוד בקרב המבוגרים, ותמיד קיבלו את מבוקשם מההורים והמשפחה הנרחבת.
בשנת 1985 כאשר הגיעו לגיל 7 הצטרפו השניים לבית הספר העירוני New Mexico Elementary School.
המורים לא חדלו לאהוב אותם ותמיד היו המועדפים גם כאן, בקרב המורים והמבוגרים.
את לימודיהם בבית הספר היסודי בניו מקסיקו סיימנו השניים בהצטיינות ומיד נשלחו בשנת 1991 בהצעת המנהל לבית הספר הטכנולוגי האזורי.
מיותר לציין שכל דבר שהאחד היה עושה היה אחיו עושה אחריו. הם היו כמו תאומים סיאמיים, לא יכלו להיפרד בשום מצב ותמיד היו תלויים אחד בשני.
בשנת 1996, היו השניים כמעט בני 18 והגיעו לשנת הלימודים האחרונה שלהם בבית הספר הטכנולוגי.
השניים למדו מחשבים ופיזיקה וחלמו להיות מדענים שיגדלו.
הם הצטיינו בכל תחומי הלימוד השונים וניצחו עשרות פעמים בתחרויות שונות בעזרת הידע הנרחב שלהם.
כעבור שנה,לפני התגייסותם לצבא קרה דבר נורא.
יום אחד, אנריקו ופול, כמו כל יום רגיל חזרו מהעבודה רכובים על אופניים בדרכם הביתה עד שלפתע עצרה לידם מכונית שחורה עם חלונות חשוכים.
היא חסמה את דרכם מלפנים, ולפני שהבינו מה מטרת הרכב, מצאו עצמם מוכנסים בכוח לתוך המכונית.
האנשים היו חבושים בכובעים שחורים ומשקפיים עבות, ולא היה ניתן לזהות את פניהם.
הם קשרו את אנריקו ופול, והרדימו אותם בעזרת סם בשם מורפיום.
לאחר שעתיים, שנפקחו עיניהם של השניים מצאו עצמם קשורים זה לצד זה, למטען חבלה, ולידו היה מכשיר סלולארי.
תוך דקות ספורות החל המכשיר לצלצל, ופול הצליח לשלוח ידו ולענות למכשיר.
הוא העביר את המכשיר לרמקול, כדי שיוכל לשמוע גם אנריקו והשיחה התחילה.

איש מסתורי: "שלום לכם ילדים חמודים."
איש מסתורי: "לפני שתלחצו מהמצב, רק רציתי שתדעו שדבר לא יקרה לכם אלא אם הוריכם יעשו בדיוק מה שנבקש."
איש מסתורי: "אז תתפללו שהם אוהבים אתכם כמו שמספרים ברחוב."
איש מסתורי: "בעוד דקות מספר, יגיע אליכם אדם עם מכשיר סלולארי ודף שעליו יהיו רשומים דרישותינו."
איש מסתורי: "כל עוד תקריאו היטב את מה שרשום שם להוריכם ולא תוסיפו לדבר, דבר לא יקרה לכם."
איש מסתורי: "אני מקווה שתחשבו בחוכמה לפני שתעשו את הצעד הבא."

לאחר רבע שעה, שלא הגיע איש, החלו השניים להתבלבל ולא הבינו מה קרה, הרי האיש בטלפון אמר שיגיע האדם תוך כמה שניות.
5 דקות מאוחר יותר, נכנסו שלושה אנשים חמושים ברובים לתוך החדר ופינו אותנו דרך דלת אחורית לתוך רכב מסחרי גדול.
חשבנו שניצלנו.
לאחר 10 דקות נסיעה עצרה המכונית.
נפתחו דלתות הרכב, והאנשים הורידו אותנו בצד הדרך.
עקבנו אחריהם לתוך סבך של עצים, והופתענו לגלות קרוואן עומד באמצע השטח.
תוך שניות, הגיע אדם גבוהה מאוד עם מכשיר סלולארי ונתן לי דף ועליו רשומות הדרישות.
הבנו שאנחנו בבעיה.
הושבנו על הספה, רק לי הורידו את כיסוי הפה, ואת המכשיר נתנו לי להחזיק בידי.
המכשיר צלצל, האיש אמר לי לענות והחלה שיחה חדשה.

איש מסתורי: "הוריך נראים לי נחושים בדעתם להציל אתכם, זה יוכל לעבוד לטובתינו."
איש מסתורי: "בידך נמצאות הדרישות, תחייג להוריך ותקריא להם את הדרישות בתוך 30 שניות."
איש מסתורי: "אם תעבור את מכסת הזמן, או תוסיף דברים אתה תתחרט על כך! "

-ביפ- נשמע צליל ניתוק.

לא הבנתי מה קרה, אך הייתה לי השערה שהפושעים כמעט ונתפסו. הם נראו מתוחים מאוד ולחוצים.
הרמתי את המכשיר, וחייגתי לאבי.
לאחר צלצול המתנה אחד, ענה לי אבי בקול צרוד ועצוב.

אבא: "תחזיר לי את הילדים שלי."
אנריקו: "זה אני אבא."
אבא: "בן מה נשמע איתך?"
אנריקו: "אין לי זמן, תקשיב טוב למה שאני אומר!"
אבא: "למה אתה מתכוון."
אנריקו :"ואלה הם הדרישות.."
אנריקו: "

• אנחנו רוצים 5 מיליון פסו בשטרות לא מסומנים.
• שידור בטלוויזיה למשך 5 דקות.
• מחיקת כל ההרשאות שיש לנו בממשלה ומחיקת התביעה האחרונה בבית המשפט, כאן נכנסת לתמונה מריה.
• ניקוס, אם לא תמלא את הבקשות הנ"ל יישאו בתוצאות ילדיך.

אבא: "יוהן אני לעולם לא ייתן לך לפגוע בילדי!"

באותו הרגע ששמעתי את השם הזה הוא לא יצא מהראש שלי.
מסתבר שיוהן היה פושע שאבי גרם לכליאתו לפני המון שנים, והוא רצה נקמה!

לאחר כמה רגעים נשמע צפצוף שעון והבנתי שנגמר לי הזמן והספקתי להגיד "אבא! הרבה עצים! הצילו!".
האיש הגבוהה לקח לי את הטלפון וניתק אותו, ועשה לי עם האצבע את התנועה 'לא' ואמר "צ'ו צ'ו צ'ו, הבוס ייכאס מאוד ילד."
האיש התקשר לבוס שלו, הבנתי שזהו יוהן, כי הצלחתי לשמוע אותו קורא לו, ומסביר לו את מה שקרה.
שמעתי צעקות ספורות מהטלפון ולפני שהבנתי מה קורה לקחו את אחי מהחדר.
הוא הוכנס לתוך חדר צדדי בקרוואן ותוך כמה שניות נשמעו שתי יריות, הבנתי שהם ירו בו.
התמלאתי כעס ורציתי להרוג את אותו האדם שהרג את אחי.
אח שלי, שתמיד היה איתי מהרגע שנולדתי ועד עכשיו, שלא היה דבר שלא עשינו ביחד, האח שאהבתי כל כך!
לאחר כמה חצי שעה של המתנה בשקט מוחלט בקרוואן נשמעה קול סירנה מחוץ לקרוואן וקריאת מגאפון: "תצאו החוצה עם הידיים למעלה! אנחנו יודעים שאתם שם!"
הפושעים שהיו המיעוט מספרי, לעומת השוטרים הרבים נלחצו מאוד ויצאו בידיים מורמות.
רצתי מהר לחדר שאליו הוכנס אחי וראיתי שהוא פצוע בגבו ובבטנו, שתי היריות שנשמעו, שנורו עליו מטווח אפס!
כשהגעתי אליו הוא היה במצב אנוש וסיכוייו לחיות היו לא טובים בכלל, אך לפני שמת אמר לי: "אנריקו, אני רוצה שתנקום את מותי! אל תוותר, גם אם זה ייקח לך 20 שנה! תמצא את יוהן הזה ותהרוג אותו."
הסכמתי לבקשה ובנשימתו האחרונה הוא אמר לי: "אתה יודע שא.." ומת..
לקחתי את הנשק שהיה על הספה, שהשאיר כנראה אחד הפושעים וטענתי אותו.
ידעתי שכל מה שקרה זה באשמתי, ואם לא הייתי מדבר יותר מידי אולי אחי היה נותר בחיים והיינו יוצאים מזה נקיים.
התרתי את הקשרים של החבלים ופרצתי בריצה החוצה.
מסתבר שאני לא קלע טוב כל כך, כיוון שהצלחתי לפגוע באיש הגבוהה, אך הירייה השנייה פספסה ופגעה למפקד המשטרה בצוואר.
השוטרים רצו לעברי ולקחו לי את הנשק מהידיים.
הם הכניסו אותו לניידת ושמו עליי אזיקים. לפני שהספקתי להגיד משהו, התחלתי לבכות והדבר האחרון שראיתי היו הוריי שבוכים ורצים לעבר מכונית המשטרה.
חודש לאחר שבילית בכלא, שיחררו אותי הוריי בערבות, הרי היינו משפחה עשירה ביותר.
הגעתי הביתה ולא הייתי מוכן לדבר בכלל על שום דבר, כיוון שבכל זמני בכלא לא הגיעו לבקר אותי הוריי אפילו פעם אחת.
שיצאתי משם כבר לא הייתי אותו אנריקו, שעזב את העבודה עם חיוך על הפנים רכוב על אופניים.
לצבא לא התקבלתי, בגלל שבילית זמן בכלא, וביצעתי רצח ולשום עבודה לא רצו לקבל אותי.
נהייתי עצבני ביותר וחסר חשק לכל דבר.
כשהגעתי לגיל 27 והוריי כבר היו מבוגרים מאוד ועמדו להוריש לי את כל רכושם, שמעתי ברחוב על אדם חדש בשם יוהן, שהגיע לעיר.
הוא נשמע בקולם, כאדם מבוגר שביצע פשעים רבים בעבר.
הבנתי מיד שזהו אותו יוהן שגרם למוות אחי, וגרם לשינוי הזה בחיי.
יאמר לזכותו, שביתו היה מוגן ביותר והיה מלא בשומרים, שהתלבשו בדיוק כמו השומרים שחטפו אותי ואת אחי אז.
ההשערה שלי הייתה שהוא חזר לסיבוב שני ואני לא הרשיתי לדבר לקרות!
ברחוב הכל אפשרי, ותוך יומיים הצלחתי לצרף אליי שני אנשים ולהשיג נשקים שאיתם נפרוץ לבית של יוהן ובתקווה גם נהרוג אותו.
המצב תוכנן ליום ראשון בערב, בזמן לא צפוי כאשר כולם הולכים לישון.
הוא היה מתוכנן היטב ע"י התייעצות של כמה וכמה אנשים שאת שמם לא אוכל לציין.
ביום שישי בערב נרצח יוהן, כאשר שלושה כדורים מהרובה שלי עברו דרך ראשו. הוא נפל על הרצפה, וחבריי ירו בו 4 פעמים בבטן כדי לוודא את ההריגה.
שוטרים שעברו במקרה במקום, שמעו את היריות והזמינו תגבורות.
תוך כמה זמן מצאנו עצמינו בסבך של עשן, ללא יכולת לנשום והשוטרים תפסו אותנו.
הוכנסנו שלושתנו לכלא.
בכלא מתו שני השותפים שלי, כיוון שלא התנהגו בגישה הנכונה לאסירים.
אני הבנתי שהדרך היחידה שלי לשרוד זה ליצור קשרים ולהתחבר על אנשים.
בתוך כמה זמן הכרתי שני אנשים בשם מרקוס פרננדו וגוסטבו פונטו.
הם הסבירו לי את חוקי הכלא, ואמרו לי כי הם מתכננים לברוח מהכלא ולהקים כנופיית רחוב.
מיד קפצתי על ההצעה, כי כמו שכבר אמרתי, לא הייתי אותו אנריקו וביום שבת אחד הצלחנו לברוח מהכלא.
עברנו לעיר לוס סאנטוס והקמנו כנופיים בשם Varrios Los Aztecas.
התחלנו לאסוף כוחות ונהיינו לאחת הכנופיות החזקות באזור, כל הרחוב הכיר אותנו ופחד מאיתנו.
את כל הכסף שלי לקחה הממשלה ושמרה בכספות מיוחדות של המדינה ולא העבירה לשום מקום ושמה עליו שמירה חזקה במיוחד כדי שלא תהיה לי הגישה אליו קלה.
בתפקיד ה El Jafa עמד מרקוס, מתחתיו עמד גוסטבו בתפקיד ה Vice Jafa, ואחריו עמדתי אני בתפקיד El Consejero.
נהיינו חברים טובים מאוד, והתחלנו לגייס אנשים נוספים לכנופיה במטרה לפשוע ולהתנקם בכל מי שרק ינסה לפגוע בנו.

מצאתי לי את המשפחה החדשה שלי! שם אני יישאר!
זאת המציאות שאני מכיר ובה אני יחיה!

יאללה תגובות עבדתי על זה הרבה זמן!!

פששש איזה יפה אחי

אחלה סיפור אחי

תודה רבה אחים שלי.
עוד תגובות בקשה, השקעתי הרבה !

אהבתי תקטע האחרון XD יאללה תודה על היקרות =]

אחלה סוף XD

אחלה סוף , ואחלה תוכן .
[הכוונה לאמצע ^^ ]

תודה לכולם =]

שכחתי לרשום דירוג אז עכשיו אני רושם

0/0

סתם סתם חחחחחחחחח

9.9/10



10/10

אחלה סיפור דמות 9/10

תודה מקס ונבו =]
אני שמח שאהבתם!

חחחח.... יש לך גאנג של פחדנים במיוחד ה"קאדטים" שבגאנג שלך....

טוב

	CoMMaNdO	ציטוט:
	חחחח.... יש לך גאנג של פחדנים במיוחד ה"קאדטים" שבגאנג שלך....

מממההה זה?
תחזור בך!

	Go[b]|iN	ציטוט:
	מממההה זה? תחזור בך!

חח עידו משחרר את היצר המרוקאי שבו xD
תודה לכולם..
עוד תגובות בבקשה עבדתי קשה עליו.

אחלה סיפור
נהנתי

	Yael_Well	ציטוט:
	אחלה סיפור נהנתי

תודה יעל..
את יודעת שגם לדודה שלי קוראים יעל ?!

אחלה סיפוררר!!!!

אחלה סיפור , הסוף היה הכי יפה

	.:R-[o]-i:.	ציטוט:
	אחלה סיפור , הסוף היה הכי יפה

תודה רועי..

	kfir_ichen	ציטוט:
	אחלה סיפוררר!!!!

תודה כפיר.
שמח שנהנתם

נחמד

	Jo_Wilsmit	ציטוט:
	נחמד

זהו רק נחמד אחי?
תודה בכל זאת

חמדמד..

	[R].Gu[N]e[R]	ציטוט:
	חמדמד..

תודה שגב..
יש לי השראה..

מושקע ביותר קראתי עד הסוף 10/10

	dorXD	ציטוט:
	מושקע ביותר קראתי עד הסוף 10/10

תודה דור xD

פ'ששש רוי אחלה סיפור אחי 10000\10000 xD

אחלה סיפור אהבתי!

אללה איזה סיפור...
פש... יפה אחשלי [ =

סיפור מאוד יפה אהבתי מאוד קראתי הכל!